לוּקָס 10

1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

After these thinges, the Lord appointed other seuentie also, and sent them, two and two before him into euery citie and place, whither he himselfe should come.

2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

And he said vnto them, The haruest is great, but the labourers are fewe: pray therefore the Lord of the haruest to sende foorth labourers into his haruest.

3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

Goe your wayes: beholde, I send you foorth as lambes among wolues.

4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

Beare no bagge, neither scrippe, nor shoes, and salute no man by the way.

5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

And into whatsoeuer house ye enter, first say, Peace be to this house.

6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

And if the sonne of peace be there, your peace shall rest vpon him: if not, it shall turne to you againe.

7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

And in that house tary still, eating and drinking such things as by them shall be set before you: for the labourer is worthy of his wages. Goe not from house to house.

8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

But into whatsoeuer citie ye shall enter, if they receiue you, eate such things as are set before you,

9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

And heale the sicke that are there, and say vnto them, The kingdome of God is come neere vnto you.

10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

But into whatsoeuer citie ye shall enter, if they will not receiue you, goe your wayes out into the streetes of the same, and say,

11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

Euen the very dust, which cleaueth on vs of your citie, we wipe off against you: notwithstanding knowe this, that the kingdome of God was come neere vnto you.

12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

For I say to you, that it shall be easier in that day for them of Sodom, then for that citie.

13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

Woe be to thee, Chorazin: woe be to thee, Beth-saida: for if the miracles had bene done in Tyrus and Sidon, which haue bene done in you, they had a great while agone repented, sitting in sackecloth and ashes.

14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

Therefore it shall be easier for Tyrus, and Sidon, at the iudgement, then for you.

15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86)

And thou, Capernaum, which art exalted to heauen, shalt be thrust downe to hell. (Hadēs g86)

16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

He that heareth you, heareth me: and he that despiseth you, despiseth me: and he that despiseth me, despiseth him that sent me.

17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

And the seuentie turned againe with ioy, saying, Lord, euen the deuils are subdued to vs through thy Name.

18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

And he said vnto them, I sawe Satan, like lightening, fall downe from heauen.

19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

Beholde, I giue vnto you power to treade on Serpents, and Scorpions, and ouer all the power of the enemie, and nothing shall hurt you.

20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

Neuerthelesse, in this reioyce not, that the spirits are subdued vnto you: but rather reioyce, because your names are written in heauen.

21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

That same houre reioyced Iesus in the spirit, and said, I confesse vnto thee, Father, Lord of heauen and earth, that thou hast hid these things from the wise and vnderstanding, and hast reueiled them to babes: euen so, Father, because it so pleased thee.

22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

All things are giuen me of my Father: and no man knoweth who the Sonne is, but the Father: neither who the Father is, saue the Sonne, and he to whom the Sonne will reueile him.

23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

And he turned to his disciples, and said secretly, Blessed are the eyes, which see that ye see.

24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

For I tell you that many Prophets and Kings haue desired to see those things, which ye see, and haue not seene them: and to heare those things which ye heare, and haue not heard them.

25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

Then beholde, a certaine Lawyer stoode vp, and tempted him, saying, Master, what shall I doe, to inherite eternall life? (aiōnios g166)

26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

And he saide vnto him, What is written in the Lawe? howe readest thou?

27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

And he answered, and saide, Thou shalt loue thy Lord God with all thine heart, and with all thy soule, and with all thy strength, and with all thy thought, and thy neighbour as thy selfe.

28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

Then he said vnto him, Thou hast answered right: this doe, and thou shalt liue.

29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

But he willing to iustifie himselfe, said vnto Iesus, Who is then my neighbour?

30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

And Iesus answered, and saide, A certaine man went downe from Hierusalem to Iericho, and fell among theeues, and they robbed him of his raiment, and wounded him, and departed, leauing him halfe dead.

31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

Nowe so it fell out, that there came downe a certaine Priest that same way, and when he sawe him, he passed by on the other side.

32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

And likewise also a Leuite, when he was come neere to the place, went and looked on him, and passed by on the other side.

33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

Then a certaine Samaritane, as he iourneyed, came neere vnto him, and when he sawe him, he had compassion on him,

34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

And went to him, and bound vp his wounds, and powred in oyle and wine, and put him on his owne beast, and brought him to an Inne, and made prouision for him.

35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

And on the morowe when he departed, he tooke out two pence, and gaue them to the hoste, and said vnto him, Take care of him, and whatsoeuer thou spendest more, when I come againe, I will recompense thee.

36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

Which nowe of these three, thinkest thou, was neighbour vnto him that fell among the theeues?

37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

And he saide, He that shewed mercie on him. Then said Iesus vnto him, Goe, and do thou likewise.

38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

Nowe it came to passe, as they went, that he entred into a certaine towne, and a certaine woman named Martha, receiued him into her house.

39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

And she had a sister called Marie, which also sate at Iesus feete, and heard his preaching.

40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

But Martha was combred about much seruing, and came to him, and saide, Master, doest thou not care that my sister hath left me to serue alone? bid her therefore, that she helpe me.

41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

And Iesus answered, and said vnto her, Martha, Martha, thou carest, and art troubled about many things:

42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

But one thing is needefull, Marie hath chosen the good part, which shall not be taken away from her.

Jesus at the House of Martha and Mary