לוּקָס 10

1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃

Now after these things the Lord appointed seventy others, and sent them two and two before his face into every city and place, whither he himself was about to come.

2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃

And he said unto them, The harvest indeed is plenteous, but the laborers are few: pray ye therefore the Lord of the harvest, that he send forth laborers into his harvest.

3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃

Go your ways; behold, I send you forth as lambs in the midst of wolves.

4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃

Carry no purse, no wallet, no shoes; and salute no man on the way.

5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃

And into whatsoever house ye shall enter, first say, Peace [be] to this house.

6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃

And if a son of peace be there, your peace shall rest upon him: but if not, it shall turn to you again.

7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃

And in that same house remain, eating and drinking such things as they give: for the laborer is worthy of his hire. Go not from house to house.

8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃

And into whatsoever city ye enter, and they receive you, eat such things as are set before you:

9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃

and heal the sick that are therein, and say unto them, The kingdom of God is come nigh unto you.

10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃

But into whatsoever city ye shall enter, and they receive you not, go out into the streets thereof and say,

11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃

Even the dust from your city, that cleaveth to our feet, we wipe off against you: nevertheless know this, that the kingdom of God is come nigh.

12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃

I say unto you, It shall be more tolerable in that day for Sodom, than for that city.

13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃

Woe unto thee, Chorazin! woe unto thee, Bethsaida! for if the mighty works had been done in Tyre and Sidon, which were done in you, they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.

14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃

But it shall be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgment, than for you.

15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86)

And thou, Capernaum, shalt thou be exalted unto heaven? thou shalt be brought down unto Hades. (Hadēs g86)

16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃

He that heareth you heareth me; and he that rejecteth you rejecteth me; and he that rejecteth me rejecteth him that sent me.

17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃

And the seventy returned with joy, saying, Lord, even the demons are subject unto us in thy name.

18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃

And he said unto them, I beheld Satan fallen as lightning from heaven.

19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃

Behold, I have given you authority to tread upon serpents and scorpions, and over all the power of the enemy: and nothing shall in any wise hurt you.

20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃

Nevertheless in this rejoice not, that the spirits are subject unto you; but rejoice that your names are written in heaven.

21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃

In that same hour he rejoiced in the Holy Spirit, and said, I thank thee, O Father, Lord of heaven and earth, that thou didst hide these things from the wise and understanding, and didst reveal them unto babes: yea, Father; for so it was well-pleasing in thy sight.

22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

All things have been delivered unto me of my Father: and no one knoweth who the Son is, save the Father; and who the Father is, save the Son, and he to whomsoever the Son willeth to reveal [him].

23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃

And turning to the disciples, he said privately, Blessed [are] the eyes which see the things that ye see:

24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃

for I say unto you, that many prophets and kings desired to see the things which ye see, and saw them not; and to hear the things which ye hear, and heard them not.

25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166)

And behold, a certain lawyer stood up and made trial of him, saying, Teacher, what shall I do to inherit eternal life? (aiōnios g166)

26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃

And he said unto him, What is written in the law? how readest thou?

27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃

And he answering said, Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy strength, and with all thy mind; and thy neighbor as thyself.

28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃

And he said unto him, Thou hast answered right: this do, and thou shalt live.

29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃

But he, desiring to justify himself, said unto Jesus, And who is my neighbor?

30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃

Jesus made answer and said, A certain man was going down from Jerusalem to Jericho; and he fell among robbers, who both stripped him and beat him, and departed, leaving him half dead.

31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃

And by chance a certain priest was going down that way: and when he saw him, he passed by on the other side.

32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃

And in like manner a Levite also, when he came to the place, and saw him, passed by on the other side.

33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃

But a certain Samaritan, as he journeyed, came where he was: and when he saw him, he was moved with compassion,

34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃

and came to him, and bound up his wounds, pouring on [them] oil and wine; and he set him on his own beast, and brought him to an inn, and took care of him.

35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃

And on the morrow he took out two shillings, and gave them to the host, and said, Take care of him; and whatsoever thou spendest more, I, when I come back again, will repay thee.

36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃

Which of these three, thinkest thou, proved neighbor unto him that fell among the robbers?

37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃

And he said, He that showed mercy on him. And Jesus said unto him, Go, and do thou likewise.

38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃

Now as they went on their way, he entered into a certain village: and a certain woman named Martha received him into her house.

39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃

And she had a sister called Mary, who also sat at the Lord’s feet, and heard his word.

40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃

But Martha was cumbered about much serving; and she came up to him, and said, Lord, dost thou not care that my sister did leave me to serve alone? bid her therefore that she help me.

41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃

But the Lord answered and said unto her, Martha, Martha, thou art anxious and troubled about many things:

42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃

but one thing is needful: for Mary hath chosen the good part, which shall not be taken away from her.

The Parable of the Good Samaritan