לוּקָס 10
| ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ | 1 |
Now after these things the Lord also appointed seventy other men, and sent them by twos before his face into every city and place where he himself was going to come.
| ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ | 2 |
Therefore he said to them, The harvest indeed is plentiful, but the workmen are few. Pray ye therefore the Lord of the harvest, that he would send forth workmen into his harvest.
| לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ | 3 |
Go ye. Behold, I send you forth as lambs in the midst of wolves.
| אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ | 4 |
Carry no bag, no pouch, no shoes, and greet no man on the way.
| ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ | 5 |
And into whatever house ye enter, first say, Peace to this house.
| והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ | 6 |
And if a son of peace is there, your peace will rest upon him, and if not, it will return to you.
| ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ | 7 |
And remain in the same house eating and drinking from their things, for the workman is worthy of his wage. Do not depart from house to house.
| וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ | 8 |
And into whatever city ye enter, and they receive you, eat the things that are set before you.
| ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 9 |
And heal the weak in it, and say to them, The kingdom of God has come near to you.
| וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ | 10 |
But into whatever city ye enter, and they will not receive you, after departing into the thoroughfares of it, say,
| אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ | 11 |
Even the dust that clings on us from your city, we wipe off against you. Nevertheless know ye this, that the kingdom of God has come near to you.
| אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ | 12 |
I say to you, that it will be more tolerable in that day for Sodom, than for that city.
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ | 13 |
Woe to thee, Chorazin! Woe to thee, Bethsaida! Because if the mighty works were done in Tyre and Sidon, which were done in you, they would have repented long ago, sitting in sackcloth and ashes.
| אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ | 14 |
But it will be more tolerable for Tyre and Sidon in the judgment, than for you.
| ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ (Hadēs g86) | 15 |
And thou, Capernaum, which was exalted to the sky, will be thrust down to Hades. (Hadēs g86)
| השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ | 16 |
He who hears you hears me, and he who rejects you rejects me, and he who rejects me rejects him who sent me.
| וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ | 17 |
And the seventy returned with joy, saying, Lord, even the demons are made subject to us in thy name.
| ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ | 18 |
And he said to them, I beheld Satan fallen as lightning from the sky.
| הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ | 19 |
Behold, I give you authority to tread over serpents and scorpions, and over all the power of the enemy, and, no, nothing will harm you.
| אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ | 20 |
Nevertheless do not rejoice in this, that the spirits are made subject to you, but rejoice because your names are written in the heavens.
| בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ | 21 |
In the same hour Jesus rejoiced in the Spirit, and said, I thank thee, Father, Lord of the heaven and the earth, that thou hid these things from the wise and astute, and revealed them to the childlike. Yea, Father, because it became pleasing this way in thy sight.
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 22 |
And having turned to the disciples, he said, All things were delivered to me by my Father. And no man knows who the Son is, except the Father, and who the Father is, except the Son, and he to whomever the Son wants to reveal him.
| ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ | 23 |
And having turning toward the disciples in private, he said, Blessed are the eyes that see what ye see.
| כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ | 24 |
For I say to you, that many prophets and kings desired to see what ye see, and did not see, and to hear what ye hear, and did not hear.
| והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ (aiōnios g166) | 25 |
And behold, a certain lawyer stood up testing him, and saying, Teacher, having done what, would I inherit eternal life? (aiōnios g166)
| ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ | 26 |
And he said to him, What is written in the law? How read thou?
| ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ | 27 |
And having answered, he said, Thou shall love the Lord thy God from thy whole heart, and from thy whole soul, and from thy whole strength, and from thy whole mind, and thy neighbor as thyself.
| ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ | 28 |
And he said to him, Thou answered correctly. Do this and thou will live.
| והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ | 29 |
But he, wanting to justify himself, said to Jesus, And who is my neighbor?
| ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ | 30 |
And having replied, Jesus said, A certain man was going down from Jerusalem to Jericho. And he encountered bandits, who also, having stripped him and having beat him, departed having left him being half dead.
| ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 31 |
And by coincidence a certain priest was going down on that road, and when he saw him, he passed by on the other side.
| וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ | 32 |
And likewise also a Levite who happened upon the place, having come, and having looked, passed by on the other side.
| ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ | 33 |
But a certain Samaritan, as he journeyed, came to him, and when he saw him, felt compassion.
| ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ | 34 |
And having come, he wrapped up his wounds, pouring on olive oil and wine. And having set him on his own beast, he brought him to an inn, and took care of him.
| ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ | 35 |
And on the morrow when departing, after taking out two denarii, he gave them to the innkeeper, and said to him, Take care of him, and whatever thou might spend more, I will repay thee at my return.
| ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ | 36 |
Which therefore, of these three, appears to thee to have become neighbor to the man who fell among the bandits?
| ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ | 37 |
And he said, He who did mercy with him. Therefore Jesus said to him, Go, and do thou likewise.
| ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ | 38 |
And it came to pass as they went, he also entered into a certain village, and a certain woman named Martha received him into her house.
| ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ | 39 |
And she was sister to this woman called Mary, who also, having sat at Jesus' feet, was listening to his word.
| ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ | 40 |
But Martha was encumbered about much serving. And having stood near, she said, Lord, do thou not care that my sister left me behind to serve alone? Speak to her therefore that she may help me.
| ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ | 41 |
But having answered, Jesus said to her, Martha, Martha, thou are anxious and troubled about many things,
| אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ | 42 |
but one thing is necessary, and Mary has chosen the good part, which will not be taken away from her.
