לוּקָס 1
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ | 1 |
Forsothe for manye men enforceden to ordeyne the tellyng of thingis, whiche ben fillid in vs,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ | 2 |
as thei that seyn atte the bigynnyng, and weren ministris of the word,
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ | 3 |
bitaken, it is seen also to me, hauynge alle thingis diligentli bi ordre, to write to thee,
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ | 4 |
thou best Theofile, that thou knowe the treuthe of tho wordis, of whiche thou art lerned.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ | 5 |
In the daies of Eroude, kyng of Judee, ther was a prest, Sakarie bi name, of the sorte of Abia, and his wijf was of the douytris of Aaron, and hir name was Elizabeth.
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ | 6 |
And bothe weren iust bifor God, goynge in alle the maundementis and iustifiyngis of the Lord, withouten pleynt.
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ | 7 |
And thei hadden no child, for Elizabeth was bareyn, and bothe weren of grete age in her daies.
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ | 8 |
And it bifel, that whanne Zacarie schulde do the office of preesthod, in the ordre of his cours tofor God,
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ | 9 |
aftir the custome of the preesthod, he wente forth bi lot, and entride in to the temple, to encense.
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ | 10 |
And al the multitude of the puple was with outforth, and preiede in the our of encensyng.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ | 11 |
And an aungel of the Lord apperide to hym, and stood on the riythalf of the auter of encense.
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ | 12 |
And Zacarie seynge was afraied, and drede fel vpon hym.
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ | 13 |
And the aungel seide to hym, Zacarie, drede thou not; for thi preyer is herd, and Elizabeth, thi wijf, schal bere to thee a sone, and his name schal be clepid Joon.
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ | 14 |
And ioye and gladyng schal be to thee; and many schulen `haue ioye in his natyuyte.
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ | 15 |
For he schal be greet bifor the Lord, and he schal not drynke wyn and sidir, and he schal be fulfillid with the Hooli Goost yit of his modir wombe.
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ | 16 |
And he schal conuerte many of the children of Israel to her Lord God;
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ | 17 |
and he schal go bifor hym in the spirit and the vertu of Helie; and he schal turne the hertis of the fadris in to the sones, and men out of bileue to the prudence of iust men, to make redi a perfit puple to the Lord.
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ | 18 |
And Zacarie seide to the aungel, Wherof schal Y wite this? for Y am eld, and my wijf hath gon fer in to hir daies.
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ | 19 |
And the aungel answeride, and seide to hym, For Y am Gabriel, that stonde niy bifor God; and Y am sent to thee to speke, and to euangelize to thee these thingis.
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ | 20 |
And lo! thou schalt be doumbe, and thou schalt not mow speke til in to the dai, in which these thingis schulen be don; for thou hast not bileued to my wordis, whiche schulen be fulfillid in her tyme.
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ | 21 |
And the puple was abidynge Zacarie, and thei wondriden, that he tariede in the temple.
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ | 22 |
And he yede out, and myyte not speke to hem, and thei knewen that he hadde seyn a visioun in the temple. And he bikenyde to hem, and he dwellide stille doumbe.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ | 23 |
And it was don, whanne the daies of his office weren fulfillid, he wente in to his hous.
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ | 24 |
And aftir these daies Elizabeth, his wijf, conseyuede, and hidde hir fyue monethis, and seide,
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ | 25 |
For so the Lord dide to me in the daies, in whiche he bihelde, to take awei my repreef among men.
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ | 26 |
But in the sixte moneth the aungel Gabriel was sent fro God in to a citee of Galilee, whos name was Nazareth,
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ | 27 |
to a maidyn, weddid to a man, whos name was Joseph, of the hous of Dauid; and the name of the maidun was Marie.
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ | 28 |
And the aungel entride to hir, and seide, Heil, ful of grace; the Lord be with thee; blessid be thou among wymmen.
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ | 29 |
And whanne sche hadde herd, sche was troublid in his word, and thouyte what maner salutacioun this was.
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ | 30 |
And the aungel seide to hir, Ne drede thou not, Marie, for thou hast foundun grace anentis God.
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ | 31 |
Lo! thou schalt conceyue in wombe, and schalt bere a sone, and thou schalt clepe his name Jhesus.
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ | 32 |
This schal be greet, and he schal be clepid the sone of the Hiyeste; and the Lord God schal yeue to hym the seete of Dauid, his fadir,
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) | 33 |
and he schal regne in the hous of Jacob with outen ende, and of his rewme schal be noon ende. (aiōn g165)
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ | 34 |
And Marie seide to the aungel, On what maner schal this thing be doon, for Y knowe not man?
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ | 35 |
And the aungel answeride, and seide to hir, The Hooly Goost schal come fro aboue in to thee, and the vertu of the Hiyeste schal ouerschadewe thee; and therfor that hooli thing that schal be borun of thee, schal be clepid the sone of God.
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ | 36 |
And lo! Elizabeth, thi cosyn, and sche also hath conceyued a sone in hir eelde, and this moneth is the sixte to hir that is clepid bareyn;
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ | 37 |
for euery word schal not be inpossible anentis God.
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ | 38 |
And Marie seide, Lo! the handmaydyn of the Lord; be it don to me aftir thi word. And the aungel departide fro hir.
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ | 39 |
And Marie roos vp in tho daies, and wente with haaste in to the mounteyns, in to a citee of Judee.
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ | 40 |
And sche entride in to the hous of Zacarie, and grette Elizabeth.
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ | 41 |
And it was don, as Elizabeth herde the salutacioun of Marie, the yong child in hir wombe gladide. And Elizabeth was fulfillid with the Hooli Goost,
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ | 42 |
and criede with a greet vois, and seide, Blessid be thou among wymmen, and blessid be the fruyt of thi wombe.
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ | 43 |
And whereof is this thing to me, that the modir of my Lord come to me?
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ | 44 |
For lo! as the voice of thi salutacioun was maad in myn eeris, the yong child gladide in ioye in my wombe.
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ | 45 |
And blessid be thou, that hast bileued, for thilke thingis that ben seid of the Lord to thee, schulen be parfitli don.
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ | 46 |
And Marie seide, Mi soule magnyfieth the Lord,
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ | 47 |
and my spirit hath gladid in God, myn helthe.
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ | 48 |
For he hath biholdun the mekenesse of his handmaidun.
| 49 |
For lo! of this alle generaciouns schulen seie that Y am blessid. For he that is myyti hath don to me grete thingis, and his name is hooli.
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ | 50 |
And his mercy is fro kynrede in to kynredes, to men that dreden hym.
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ | 51 |
He made myyt in his arme, he scaterede proude men with the thouyte of his herte.
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ | 52 |
He sette doun myyti men fro sete, and enhaunside meke men.
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ | 53 |
He hath fulfillid hungri men with goodis, and he hath left riche men voide.
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ | 54 |
He, hauynge mynde of his mercy, took Israel, his child;
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) | 55 |
as he hath spokun to oure fadris, to Abraham and to his seed, in to worldis. (aiōn g165)
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ | 56 |
And Marie dwellide with hir, as it were thre monethis, and turnede ayen in to hir hous.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ | 57 |
But the tyme of beryng child was fulfillid to Elizabeth, and sche bare a sone.
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ | 58 |
And the neiyboris and cosyns of hir herden, that the Lord hadde magnyfied his mercy with hir; and thei thankiden hym.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ | 59 |
And it was don in the eiyte dai, thei camen to circumcide the child; and thei clepiden hym Zacarie, bi the name of his fadir.
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ | 60 |
And his moder answeride, and seide, Nay, but he schal be clepid Joon.
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ | 61 |
And thei seiden to hir, For no man is in thi kynrede, that is clepid this name.
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ | 62 |
And thei bikeneden to his fadir, what he wolde that he were clepid.
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ | 63 |
And he axynge a poyntil, wroot, seiynge, Joon is his name.
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ | 64 |
And alle men wondriden. And anoon his mouth was openyd, and his tunge, and he spak, and blesside God.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ | 65 |
And drede was maad on alle her neiyboris, and alle these wordis weren pupplischid on alle the mounteyns of Judee.
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ | 66 |
And alle men that herden puttiden in her herte, and seiden, What maner child schal this be? For the hoond of the Lord was with hym.
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ | 67 |
And Zacarie, his fadir, was fulfillid with the Hooli Goost, and prophesiede,
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ | 68 |
and seide, Blessid be the Lord God of Israel, for he hath visitid, and maad redempcioun of his puple.
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ | 69 |
And he hath rerid to vs an horn of heelthe in the hous of Dauid, his child.
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) | 70 |
As he spak bi the mouth of hise hooli prophetis, that weren fro the world. (aiōn g165)
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ | 71 |
Helthe fro oure enemyes, and fro the hoond of alle men that hatiden vs.
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ | 72 |
To do merci with oure fadris, and to haue mynde of his hooli testament.
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ | 73 |
The greet ooth that he swoor to Abraham, oure fadir, to yyue hym silf to vs.
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ | 74 |
That we with out drede delyuered fro the hoond of oure enemyes,
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ | 75 |
serue to hym, in hoolynesse and riytwisnesse bifor hym in alle oure daies.
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ | 76 |
And thou, child, schalt be clepid the prophete of the Hiyest; for thou schalt go bifor the face of the Lord, to make redi hise weies.
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ | 77 |
To yyue scyence of helthe to his puple, in to remyssioun of her synnes;
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ | 78 |
bi the inwardnesse of the merci of oure God, in the whiche he spryngynge vp fro an hiy hath visitid vs.
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ | 79 |
To yyue liyt to hem that sitten in derknessis and in schadewe of deeth; to dresse oure feet in to the weie of pees.
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ | 80 |
And the child wexide, and was coumfortid in spirit, and was in desert placis `til to the dai of his schewing to Israel.
