לוּקָס 1
| אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ | 1 |
Since, indeed, many have attempted to set in order a narrative of the things that have been completed among us,
| כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ | 2 |
just as they have been handed on to those of us who from the beginning saw the same and were ministers of the word,
| חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ | 3 |
so it seemed good to me also, having diligently followed everything from the beginning, to write to you, in an orderly manner, most excellent Theophilus,
| למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ | 4 |
so that you might know the truthfulness of those words by which you have been instructed.
| כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ | 5 |
There was, in the days of Herod, king of Judea, a certain priest named Zechariah, of the section of Abijah, and his wife was of the daughters of Aaron, and her name was Elizabeth.
| ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ | 6 |
Now they were both just before God, progressing in all of the commandments and the justifications of the Lord without blame.
| ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ | 7 |
And they had no child, because Elizabeth was barren, and they both had become advanced in years.
| ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ | 8 |
Then it happened that, when he was exercising the priesthood before God, in the order of his section,
| וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ | 9 |
according to the custom of the priesthood, the lot fell so that he would offer incense, entering into the temple of the Lord.
| וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ | 10 |
And the entire multitude of the people was praying outside, at the hour of incense.
| וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ | 11 |
Then there appeared to him an Angel of the Lord, standing at the right of the altar of incense.
| ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ | 12 |
And upon seeing him, Zechariah was disturbed, and fear fell over him.
| ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ | 13 |
But the Angel said to him: “Do not be afraid, Zechariah, for your prayer has been heard, and your wife Elizabeth shall bear a son to you. And you shall call his name John.
| והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ | 14 |
And there will be joy and exultation for you, and many will rejoice in his nativity.
| כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ | 15 |
For he will be great in the sight of the Lord, and he will not drink wine or strong drink, and he will be filled with the Holy Spirit, even from his mother’s womb.
| ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ | 16 |
And he will convert many of the sons of Israel to the Lord their God.
| והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ | 17 |
And he will go before him with the spirit and power of Elijah, so that he may turn the hearts of the fathers to the sons, and the incredulous to the prudence of the just, so as to prepare for the Lord a completed people.”
| ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ | 18 |
And Zechariah said to the Angel: “How may I know this? For I am elderly, and my wife is advanced in years.”
| ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ | 19 |
And in response, the Angel said to him: “I am Gabriel, who stands before God, and I have been sent to speak to you, and to proclaim these things to you.
| והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ | 20 |
And behold, you will be silent and unable to speak, until the day on which these things shall be, because you have not believed my words, which will be fulfilled in their time.”
| והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ | 21 |
And the people were waiting for Zechariah. And they wondered why he was being delayed in the temple.
| ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ | 22 |
Then, when he came out, he was unable to speak to them. And they realized that he had seen a vision in the temple. And he was making signs to them, but he remained mute.
| ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ | 23 |
And it happened that, after the days of his office were completed, he went away to his house.
| ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ | 24 |
Then, after those days, his wife Elizabeth conceived, and she hid herself for five months, saying:
| ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ | 25 |
“For the Lord did this for me, at the time when he decided to take away my reproach among men.”
| ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ | 26 |
Then, in the sixth month, the Angel Gabriel was sent by God, to a city of Galilee named Nazareth,
| אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ | 27 |
to a virgin betrothed to a man whose name was Joseph, of the house of David; and the name of the virgin was Mary.
| ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ | 28 |
And upon entering, the Angel said to her: “Hail, full of grace. The Lord is with you. Blessed are you among women.”
| והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ | 29 |
And when she had heard this, she was disturbed by his words, and she considered what kind of greeting this might be.
| ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ | 30 |
And the Angel said to her: “Do not be afraid, Mary, for you have found grace with God.
| והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ | 31 |
Behold, you shall conceive in your womb, and you shall bear a son, and you shall call his name: JESUS.
| והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ | 32 |
He will be great, and he will be called the Son of the Most High, and the Lord God will give him the throne of David his father.
| ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ (aiōn g165) | 33 |
And he will reign in the house of Jacob for eternity. And his kingdom shall have no end.” (aiōn g165)
| ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ | 34 |
Then Mary said to the Angel, “How shall this be done, since I do not know man?”
| ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ | 35 |
And in response, the Angel said to her: “The Holy Spirit will pass over you, and the power of the Most High will overshadow you. And because of this also, the Holy One who will be born of you shall be called the Son of God.
| והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ | 36 |
And behold, your cousin Elizabeth has herself also conceived a son, in her old age. And this is the sixth month for her who is called barren.
| כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ | 37 |
For no word will be impossible with God.”
| ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ | 38 |
Then Mary said: “Behold, I am the handmaid of the Lord. Let it be done to me according to your word.” And the Angel departed from her.
| ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ | 39 |
And in those days, Mary, rising up, traveled quickly into the hill country, to a city of Judah.
| ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ | 40 |
And she entered into the house of Zechariah, and she greeted Elizabeth.
| ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ | 41 |
And it happened that, as Elizabeth heard the greeting of Mary, the infant leaped in her womb, and Elizabeth was filled with the Holy Spirit.
| ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ | 42 |
And she cried out with a loud voice and said: “Blessed are you among women, and blessed is the fruit of your womb.
| ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ | 43 |
And how does this concern me, so that the mother of my Lord would come to me?
| כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ | 44 |
For behold, as the voice of your greeting came to my ears, the infant in my womb leaped for joy.
| ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ | 45 |
And blessed are you who believed, for the things that were spoken to you by the Lord shall be accomplished.”
| ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ | 46 |
And Mary said: “My soul magnifies the Lord.
| ותגל רוחי באלהי ישעי׃ | 47 |
And my spirit leaps for joy in God my Savior.
| אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ | 48 |
For he has looked with favor on the humility of his handmaid. For behold, from this time, all generations shall call me blessed.
| 49 |
For he who is great has done great things for me, and holy is his name.
| וחסדו לדור דורים על יראיו׃ | 50 |
And his mercy is from generation to generations for those who fear him.
| גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ | 51 |
He has accomplished powerful deeds with his arm. He has scattered the arrogant in the intentions of their heart.
| הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ | 52 |
He has deposed the powerful from their seat, and he has exalted the humble.
| רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ | 53 |
He has filled the hungry with good things, and the rich he has sent away empty.
| תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ | 54 |
He has taken up his servant Israel, mindful of his mercy,
| כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ (aiōn g165) | 55 |
just as he spoke to our fathers: to Abraham and to his offspring forever.” (aiōn g165)
| ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ | 56 |
Then Mary stayed with her for about three months. And she returned to her own house.
| וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ | 57 |
Now the time for Elizabeth to give birth arrived, and she brought forth a son.
| וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ | 58 |
And her neighbors and relatives heard that the Lord had magnified his mercy with her, and so they congratulated her.
| ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ | 59 |
And it happened that, on the eighth day, they arrived to circumcise the boy, and they called him by his father’s name, Zechariah.
| ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ | 60 |
And in response, his mother said: “Not so. Instead, he shall be called John.”
| ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ | 61 |
And they said to her, “But there is no one among your relatives who is called by that name.”
| וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ | 62 |
Then they made signs to his father, as to what he wanted him to be called.
| וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ | 63 |
And requesting a writing tablet, he wrote, saying: “His name is John.” And they all wondered.
| ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ | 64 |
Then, at once, his mouth was opened, and his tongue loosened, and he spoke, blessing God.
| ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ | 65 |
And fear fell upon all of their neighbors. And all these words were made known throughout all the hill country of Judea.
| וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ | 66 |
And all those who heard it stored it up in their heart, saying: “What do you think this boy will be?” And indeed, the hand of the Lord was with him.
| וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ | 67 |
And his father Zechariah was filled with the Holy Spirit. And he prophesied, saying:
| ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ | 68 |
“Blessed is the Lord God of Israel. For he has visited and has wrought the redemption of his people.
| וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ | 69 |
And he has raised up a horn of salvation for us, in the house of David his servant,
| כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ (aiōn g165) | 70 |
just as he spoke by the mouth of his holy Prophets, who are from ages past: (aiōn g165)
| ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ | 71 |
salvation from our enemies, and from the hand of all those who hate us,
| לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ | 72 |
to accomplish mercy with our fathers, and to call to mind his holy testament,
| את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ | 73 |
the oath, which he swore to Abraham, our father, that he would grant to us,
| להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ | 74 |
so that, having been freed from the hand of our enemies, we may serve him without fear,
| בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ | 75 |
in holiness and in justice before him, throughout all our days.
| ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ | 76 |
And you, child, shall be called the prophet of the Most High. For you will go before the face of the Lord: to prepare his ways,
| לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ | 77 |
to give knowledge of salvation to his people for the remission of their sins,
| ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ | 78 |
through the heart of the mercy of our God, by which, descending from on high, he has visited us,
| להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ | 79 |
to illuminate those who sit in darkness and in the shadow of death, and to direct our feet in the way of peace.”
| ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ | 80 |
And the child grew, and he was strengthened in spirit. And he was in the wilderness, until the day of his manifestation to Israel.
