איוב 7
| הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ | 1 |
Knyythod is lijf of man on erthe, and his daies ben as the daies of an hired man.
| כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ | 2 |
As an hert desireth schadowe, and as an hirede man abideth the ende of his werk;
| כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ | 3 |
so and Y hadde voide monethis, and Y noumbrede trauailous niytes to me.
| אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ | 4 |
If Y schal slepe, Y schal seie, Whanne schal Y rise? and eft Y schal abide the euentid, and Y schal be fillid with sorewis `til to derknessis.
| לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ | 5 |
Mi fleisch is clothid with rot, and filthis of dust; my skyn driede vp, and is drawun togidere.
| ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ | 6 |
My daies passiden swiftliere thanne a web is kit doun `of a webstere; and tho daies ben wastid with outen ony hope.
| זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ | 7 |
God, haue thou mynde, for my lijf is wynde, and myn iye schal not turne ayen, that it se goodis.
| לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ | 8 |
Nethir the siyt of man schal biholde me; but thin iyen ben in me, and Y schal not `be in deedli lijf.
| כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ (Sheol h7585) | 9 |
As a cloude is wastid, and passith, so he that goith doun to helle, schal not stie; (Sheol h7585)
| לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ | 10 |
nether schal turne ayen more in to his hows, and his place schal no more knowe hym.
| גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ | 11 |
Wherfor and Y schal not spare my mouth; Y schal speke in the tribulacioun of my spirit, Y schal talke togidere with the bitternesse of my soule.
| הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ | 12 |
Whether Y am the see, ethir a whal, for thou hast cumpassid me with prisoun?
| כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ | 13 |
If Y seie, My bed schal coumfort me, and Y schal be releeuyd, spekynge with me in my bed;
| וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ | 14 |
thou schalt make me aferd bi dremys, and thou schalt schake me with `orrour, ethir hidousnesse, `bi siytis.
| ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ | 15 |
Wherfor my soule `chees hangyng, and my boonys cheesiden deth.
| מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ | 16 |
`Y dispeiride, now Y schal no more lyue; Lord, spare thou me, for my daies ben nouyt.
| מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ | 17 |
What is a man, for thou `magnifiest hym? ether what settist thou thin herte toward hym?
| ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ | 18 |
Thou visitist hym eerly, and sudeynli thou preuest hym.
| כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ | 19 |
Hou long sparist thou not me, nether suffrist me, that Y swolowe my spotele?
| חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ | 20 |
Y haue synned; A! thou kepere of men, what schal Y do to thee? Whi hast thou set me contrarie to thee, and Y am maad greuouse to my silf?
| ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ | 21 |
Whi doist thou not awei my sinne, and whi takist thou not awei my wickidnesse? Lo! now Y schal slepe in dust, and if thou sekist me eerli, Y schal not abide.
