איוב 31

1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃

I made a covenant with mine eyes; How then could I gaze upon a maid?

2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃

For what is the portion appointed by God from above, And the inheritance allotted by the Almighty from on high?

3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃

Is not destruction for the wicked, And ruin for the workers of iniquity?

4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃

Doth He not see my ways, And number all my steps?

5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃

If I have walked with falsehood, And if my foot hath hasted to deceit,

6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃

Let him weigh me in an even balance; Yea, let God know my integrity!

7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃

If my steps have turned aside from the way, And my heart gone after mine eyes, Or if any stain hath cleaved to my hand,

8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃

Then I may sow, and another eat; And what I plant, may it be rooted up!

9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃

If my heart hath been enticed by a woman, Or if I have watched at my neighbor's door,

10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃

Then let my wife grind for another, And let other men lie with her!

11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃

For this were a heinous crime, Even a transgression to be punished by the judges;

12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃

Yea, it were a fire that would consume to destruction, And root out all my increase.

13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃

If I have refused justice to my man-servant or maid-servant, When they had a controversy with me,

14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃

Then what shall I do when God riseth up? And when he visiteth, what shall I answer him?

15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃

Did not He that made me in the womb make him? Did not one fashion us in the womb?

16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃

If I have refused the poor their desire, And caused the eyes of the widow to fail;

17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃

If I have eaten my morsel alone, And the fatherless hath not partaken of it;

18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃

(Nay, from my youth he grew up with me as with a father, And I have helped the widow from my mother's womb; )

19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃

If I have seen any one perishing for want of clothing, Or any poor man without covering;

20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃

If his loins have not blessed me, And he hath not been warmed with the fleece of my sheep;

21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃

If I have shaken my hand against the fatherless, Because I saw my help in the gate, —

22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃

Then may my shoulder fill from its blade, And my fore-arm be broken from its bone!

23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃

For destruction from God was a terror to me, And before his majesty I could do nothing.

24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃

If I have made gold my trust, Or said to the fine gold, Thou art my confidence;

25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃

If I have rejoiced, because my wealth was great, And my hand had found abundance;

26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃

If I have beheld the sun in his splendor, Or the moon advancing in brightness,

27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃

And my heart hath been secretly enticed, And my mouth hath kissed my hand,

28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃

This also were a crime to be punished by the judge; For I should have denied the God who is above.

29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃

If I have rejoiced at the destruction of him that hated me, And exulted when evil came upon him;

30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃

(Nay, I have not suffered my mouth to sin, By asking with curses his life; )

31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃

If the men of my tent have not exclaimed, “Who is there that hath not been satisfied with his meat?”

32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃

The stranger did not lodge in the street; I opened my doors to the traveller.

33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃

Have I, after the manner of men, hidden my transgression, Concealing my iniquity in my bosom,

34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃

Then let me be confounded before the great multitude! Let the contempt of families cover me with shame! Yea, let me keep silence! let me never appear abroad!

35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃

O that there were one who would hear me! Behold my signature! let the Almighty answer me. And let mine adversary write down his charge!

36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃

Truly I would wear it upon my shoulder; I would bind it upon me as a crown.

37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃

I would disclose to him all my steps; I would approach him like a prince.

38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃

If my land cry out against me, And its furrows bewail together;

39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃

If I have eaten of its fruits without payment, And wrung out the life of its owners,

40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃

Let thorns grow up instead of wheat, And noxious weeds instead of barley. The words of Job are ended.