איוב 16

1 ויען איוב ויאמר׃

Then Job answered and said,

2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃

I have heard many such things: miserable comforters [are] ye all.

3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃

Shall vain words have an end? or what emboldeneth thee that thou answerest?

4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃

I also could speak as ye [do]: if your soul were in my soul's stead, I could heap up words against you, and shake my head at you.

5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃

[But] I would strengthen you with my mouth and the moving of my lips should assuage [your grief].

6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃

Though I speak, my grief is not assuaged: and [though] I forbear, what am I eased?

7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃

But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.

8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃

And thou hast filled me with wrinkles, [which] is a witness [against me]: and my leanness rising up in me beareth witness to my face.

9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃

He teareth [me] in his wrath, who hateth me: he gnasheth upon me with his teeth; my enemy sharpeneth his eyes upon me.

10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃

They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully; they have gathered themselves against me.

11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃

God hath delivered me to the ungodly, and turned me over into the hands of the wicked.

12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃

I was at ease, but he hath broken me asunder: he hath also taken [me] by my neck, and shaken me to pieces, and set me up for his mark.

13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃

His archers encompass me; he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.

14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃

He breaketh me with breach upon breach, he runneth upon me like a giant.

15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃

I have sewed sackcloth upon my skin, and defiled my horn in the dust.

16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃

My face is foul with weeping, and on my eyelids [are] the shades of death;

17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃

Not for [any] injustice in my hands: also my prayer [is] pure.

18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃

O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no place.

19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃

Also now, behold, my witness [is] in heaven, and my record [is] on high.

20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃

My friends scorn me: [but] my eye poureth out [tears] to God.

21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃

O that one might plead for a man with God, as a man [pleadeth] for his neighbor!

22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃

When a few years are come, then I shall go the way [whence] I shall not return.