איוב 13
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ | 1 |
"Look, my eye has seen all this. My ear has heard and understood it.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ | 2 |
What you know, I know also. I am not inferior to you.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ | 3 |
"Surely I would speak to Shaddai. I desire to reason with God.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ | 4 |
But you are forgers of lies. You are all physicians of no value.
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ | 5 |
Oh that you would be completely silent. Then you would be wise.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ | 6 |
Hear now my reasoning. Listen to the pleadings of my lips.
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ | 7 |
Will you speak unrighteously for God, and talk deceitfully for him?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ | 8 |
Will you show partiality to him? Will you contend for God?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ | 9 |
Is it good that he should search you out? Or as one deceives a man, will you deceive him?
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ | 10 |
He will surely reprove you if you secretly show partiality.
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ | 11 |
Shall not his majesty make you afraid, And his dread fall on you?
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ | 12 |
Your memorable sayings are proverbs of ashes, Your defenses are defenses of clay.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ | 13 |
"Be silent, leave me alone, that I may speak. Let come on me what will.
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ | 14 |
Why should I take my flesh in my teeth, and put my life in my hand?
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ | 15 |
Look, he will kill me. I have no hope. Nevertheless, I will maintain my ways before him.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ | 16 |
This also shall be my salvation, that a godless man shall not come before him.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ | 17 |
Hear diligently my speech. Let my declaration be in your ears.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ | 18 |
See now, I have set my cause in order. I know that I am righteous.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ | 19 |
Who is he who will contend with me? For then would I hold my peace and give up the spirit.
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ | 20 |
"Only do not do two things to me; then I will not hide myself from your face:
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ | 21 |
withdraw your hand far from me; and do not let your terror make me afraid.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ | 22 |
Then call, and I will answer; or let me speak, and you answer me.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ | 23 |
How many are my iniquities and sins? Make me know my disobedience and my sin.
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ | 24 |
Why hide you your face, and hold me for your enemy?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ | 25 |
Will you harass a driven leaf? Will you pursue the dry stubble?
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ | 26 |
For you write bitter things against me, and make me inherit the iniquities of my youth:
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ | 27 |
You also put my feet in the stocks, and mark all my paths. You set a bound to the soles of my feet,
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ | 28 |
though I am decaying like a rotten thing, like a garment that is moth-eaten.
