ירמיה 6

1 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃

Fugi em tropas, filhos de Benjamin, do meio de Jerusalém; e tocai a buzina em Tekoa, e levantai o facho sobre Beth-accerem: porque da banda do norte aparece um mal e um grande quebrantamento.

2 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃

A uma mulher formosa e delicada assimilhei a filha de Sião.

3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃

Mas a ela virão pastores com os seus rebanhos; levantarão contra ela tendas em redor, e cada um apascentará no seu lugar.

4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃

Preparai a guerra contra ela, levantai-vos, e subamos ao pino do meio dia: ai de nós! que já declinou o dia, que já se vão estendendo as sombras da tarde.

5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃

Levantai-vos, e subamos de noite, e destruamos os seus palácios.

6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃

Porque assim diz o Senhor dos exércitos: cortai árvores, e levantai tranqueiras contra Jerusalém; esta é a cidade que há de ser visitada, mera opressão há no meio dela.

7 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃

Como a fonte produz as suas águas, assim ela produz a sua malícia: violência e estrago se ouvem nela; enfermidade e feridas há diante de mim continuadamente.

8 הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃

Corrige-te, ó Jerusalém, para que a minha alma não se aparte de ti, para que não te torne em assolação e terra não habitada.

9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃

Assim diz o Senhor dos exércitos: Diligentemente rabiscarão os resíduos de Israel com a vinha: torna a tua mão, como o vindimador, aos cestos.

10 על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו׃

A quem falarei e testemunharei, que ouça? eis que os seus ouvidos estão incircuncisos, e já não podem escutar; eis que a palavra do Senhor lhes é coisa vergonhosa, e já não gostam dela

11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃

Pelo que já estou cheio do furor do Senhor, e cançado de o conter: derrama-lo-ei sobre os meninos pelas ruas, e sobre o ajuntamento dos mancebos juntamente; porque até o marido com a mulher serão presos, e o velho com o que está cheio de dias

12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃

E as suas casas passarão a outros, herdades e mulheres juntamente: porque estenderei a minha mão contra os habitantes desta terra, diz o Senhor.

13 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃

Porque desde o menor deles até ao maior deles, cada um se dá à avareza; e desde o profeta até ao sacerdote, cada um usa de falsidade.

14 וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃

E curam o quebrantamento da filha do meu povo levianamente, dizendo: Paz, paz; e não há paz.

15 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃

Porventura envergonham-se de fazerem abominação? antes de maneira nenhuma são envergonhados, nem tão pouco sabem que coisa é envergonhar-se; portanto cairão entre os que caem; no tempo da sua visitação tropeçarão, diz o Senhor.

16 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃

Assim diz o Senhor: Ponde-vos nos caminhos, e vede, e perguntai pelas veredas antigas, qual seja o bom caminho, e andai por ele; e achareis descanço para a vossa alma: e dizem: Não andaremos por ele.

17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃

Também pus atalaias sobre vós, dizendo: estai atentos à voz da buzina: e dizem: Não escutaremos.

18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃

Portanto ouvi, vós, nações; e informa-te tu, ó congregação, do que se faz entre eles

19 שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃

Ouve tu, ó terra! Eis que eu trarei mal sobre este povo, a saber, o fruto dos seus pensamentos; porque não estão atentos às minhas palavras, e rejeitam a minha lei

20 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃

Para que pois me virá o incenso de Saba e a melhor cana aromática de terras remotas? vossos holocaustos não me agradam, nem me são suaves os vossos sacrifícios.

21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃

Portanto assim diz o Senhor: Eis que armarei a este povo tropeços; e tropeçarão neles pais e filhos juntamente: o vizinho e o seu companheiro; e perecerão.

22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃

Assim diz o Senhor: Eis que um povo vem da terra do norte, e uma grande nação se levantará das bandas da terra.

23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃

Arco e lança trarão, cruéis são, e não usarão de misericórdia, a sua voz rugirá como o mar, e em cavalos irão montados, dispostos como homens de guerra contra ti, ó filha de Sião

24 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃

Já ouvimos a sua fama, afrouxaram-se as nossas mãos; já angústia nos tomou, e dores como da mulher que está de parto.

25 אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃

Não saias ao campo, nem andeis pelo caminho; porque espada do inimigo e espanto há ao redor.

26 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃

Ó filha do meu povo, cinge-te de saco, e revolve-te na cinza: pranteia como por um filho único, pranto de amarguras; porque presto virá o destruidor sobre nós.

27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃

Por torre de guarda te pus entre o meu povo, por fortaleza, para que soubesses e examinasses o seu caminho.

28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃

Todos eles são os mais rebeldes; que andam murmurando; são duros como bronze e ferro; todos eles andam corruptamente.

29 נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃

Já o fole se queimou, o chumbo se consumiu com o fogo: em vão fundiu o fundidor tão diligentemente, pois os maus não são arrancados.

30 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃

Prata rejeitada lhes chamarão, porque o Senhor os rejeitou.