ירמיה 47

1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃

The word of Jehovah which came to Jeremiah the prophet concerning the Philistines, before Pharaoh had smitten Gaza.

2 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃

Thus saith Jehovah: Behold, waters rise up out of the North, And they shall become an overflowing torrent, And shall overflow the land, and all that is therein, —The city, and them that dwell therein; And the men shall cry aloud, And all the inhabitants of the land shall wail.

3 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃

At the noise of the stamping of the horses, At the rattling of his chariots, And at the rumbling of his wheels, Fathers look not back for their children, For feebleness of hands,

4 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃

Because of the day which cometh, To lay waste all the Philistines, To cut off from Tyre and from Sidon Every helper that remaineth. For Jehovah will lay waste the Philistines, The remnant of the country of Caphtor.

5 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃

Baldness is come upon Gaza, Askelon is in ruins, And the remnant of their valley! How long wilt thou cut thyself?

6 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃

Ah! sword of Jehovah, How long ere thou wilt be quiet? Retire into thy scabbard, Rest, and be still!

7 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃

But how canst thou be at rest, Since Jehovah hath given thee a charge against Askelon, And against the coast of the sea? There hath he appointed it.