יַעֲקֹב 4

1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃

Отгде произлизат боеве, и отгде крамоли, между вас? Не от там ли, от вашите сласти, които воюват в телесните ви части?

2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃

Пожелавате, но нямате; ревнувате и завиждате, но не можете да получите; карате се и се биете; но нямате, защо не просите

3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃

Просите и не получавате, защото зле просите, за да иждивявате в сластите си.

4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃

Прелюлбодейци! не знаете ли, че приятелството със света е вражда против Бога? И тъй който иска да бъде приятел на света, става враг на Бога.

5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃

Или мислите, че без нужда казва писанието, че Бог и до завист ревнува за духа, който е турил да живее в нас?

6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃

Но Той дава една голяма благодат; затова казва: "Бог на горделивите се противи, а на смирените дава благодат".

7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃

И тъй, покорявай се на Бога, но противете се на дявола, и той ще бяга от вас.

8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃

Приближавайте се при Бога, и ще се приближава и Той до вас. Измивайте си ръцете, вие грешни, очиствайте сърцата си, вие колебливи.

9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃

Тъжете, ридайте и плачете; смехът ви нека се обърне на плач, и радостта ви в тъга.

10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃

Смирявайте се, пред Господа, и Той ще ви възвишава,

11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃

Не се одумвайте един друг, братя; който одумва брата или съди брата си, одумва закона и съди закона; а ако съдиш закона, не си изпълнител на закона, но съдия.

12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃

Само един е законодател и съдия, Който може да спаси и да погуби; а ти кой си та съдиш ближния си?

13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃

Слушайте сега вие, които казвате: Днес или утре ще отидем в еди-кой-си град, ще преседим там една година, и ще търгуваме и ще спечелим,

14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃

когато вие не знаете какво ще бъде утре. Що е животът ви? Защото вие сте пара, която се явява, и после изчезва.

15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃

Вместо това, вие тепърва да казвате: Ако ще Господ, ние ще живеем и ще направим това или онова.

16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃

Но сега славно ви е да се хвалите. Всяка такава хвалба е зло.

17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃

Прочее, ако някой знае да прави добро и не го прави, грях е нему.