ישעה 8

1 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃

And Jehovah said to me, Take thee a great tablet, and with a man's writing-instrument write on it, Hasteth-the-prey, Speedeth-the-spoil.

2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃

And I took with me faithful witnesses, Uriah the priest, and Zechariah, the son of Berechiah.

3 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃

I went in to the prophetess, and she conceived and bore a son. Then said Jehovah to me, Call his name, Hasteth-the-prey, Speedeth-the-spoil.

4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃

For before the child shall learn to say, My father, and My mother, the riches of Damascus and the spoil of Samaria shall be borne away before the king of Assyria.

5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃

Moreover, Jehovah spake to me again, saying:

6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃

Because this people despiseth The soft-flowing waters of Siloah, And rejoiceth in Rezin, and the son of Remaliah,

7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃

Therefore, behold, the Lord bringeth upon them the strong and mighty waters of the river; [[The king of Assyria and all his glory.]] He shall rise above all his channels, And go over all his banks.

8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃

And he shall pass through Judah, overflowing and spreading; Even to the neck shall he reach, And his stretched-out wings shall fill the whole breadth of thy land, O Immanuel!

9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃

Rage, ye nations, and despair! Give ear, all ye distant parts of the earth! Gird yourselves, and despair! Gird yourselves, and despair!

10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃

Form your plan, and it shall come to naught; Give the command, and it shall not stand; For God is with us.

11 כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃

For thus spake Jehovah to me with a strong hand, Instructing me not to walk in the way of this people:

12 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃

Call not everything a confederacy which this people calleth a confederacy; Fear ye not what they fear, Neither be afraid!

13 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃

Jehovah of hosts, sanctify ye him; Let him be your fear, and let him be your dread!

14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃

And he shall be to you a sanctuary; But a stone of stumbling, and a rock to strike against, To the two houses of Israel, A trap and a snare to the inhabitants of Jerusalem.

15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃

And many among them shall stumble; They shall fall, and be broken; They shall be ensnared and taken.

16 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃

Bind up the revelation, Seal the word, with my disciples!

17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃

I will, therefore, wait for Jehovah, Who now hideth his face from the house of Jacob; Yet will I look for him.

18 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃

Behold, I, and the children which Jehovah hath given me, Are signs and tokens in Israel From Jehovah of hosts, who dwelleth upon mount Zion.

19 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃

And when they shall say to you, “Inquire of the necromancers and the wizards, That chirp, and that murmur,” [[Then say ye, ]] “Should not a people inquire of their God? Should they inquire of the dead for the living?”

20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃

To the word, to the revelation! If they speak not according to this, For them no bright morning shall arise.

21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃

They shall pass through the land distressed and famished; And when they are famished, they shall be enraged, and curse their king and their God, And look upward.

22 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃

And if they look to the earth, Behold distress and darkness, fearful darkness! And into darkness shall they be driven.