ישעה 42
| הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃ | 1 |
Behold my servant, whom I uphold; my elect, [in whom] my soul delighteth; I have put my spirit upon him: he shall bring forth judgment to the Gentiles.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ | 2 |
He shall not cry, nor lift up, nor cause his voice to be heard in the street.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃ | 3 |
A bruised reed shall he not break, and the smoking flax shall he not quench: he shall bring forth judgment to truth.
| לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ | 4 |
He shall not fail nor be discouraged, till he hath set judgment in the earth: and the isles shall wait for his law.
| כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃ | 5 |
Thus saith God the LORD, he that created the heavens, and expanded them; he that spread forth the earth, and that which it produceth; he that giveth breath to the people upon it, and spirit to them that walk therein.
| אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃ | 6 |
I the LORD have called thee in righteousness, and will hold thy hand, and will keep thee, and give thee for a covenant of the people, for a light of the Gentiles;
| לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃ | 7 |
To open the blind eyes, to bring out the prisoners from the prison, [and] them that sit in darkness out of the prison-house.
| אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃ | 8 |
I [am] the LORD: that [is] my name: and my glory will I not give to another, neither my praise to graven images.
| הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ | 9 |
Behold, the former things have come to pass, and new things do I declare: before they spring forth I tell you of them.
| שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃ | 10 |
Sing to the LORD a new song, [and] his praise from the end of the earth, ye that go down to the sea, and all that is in it; the isles, and their inhabitants.
| ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃ | 11 |
Let the wilderness and its cities lift up [their voice], the villages [that] Kedar doth inhabit: let the inhabitants of the rock sing, let them shout from the top of the mountains.
| ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃ | 12 |
Let them give glory to the LORD, and declare his praise in the isles.
| יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃ | 13 |
The LORD will go forth as a mighty man, he will stir up jealousy like a man of war: he will cry, yes, roar; he will prevail against his enemies.
| החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃ | 14 |
I have long time held my peace; I have been still, [and] restrained myself: [now] will I cry like a travailing woman; I will destroy and devour at once.
| אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃ | 15 |
I will make waste mountains and hills, and dry up all their herbs; and I will make the rivers [to be] islands, and I will dry up the pools.
| והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃ | 16 |
And I will bring the blind by a way [that] they knew not; I will lead them in paths [that] they have not known: I will make darkness light before them, and crooked things straight. These things will I do for them, and not forsake them.
| נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ | 17 |
They shall be turned back, they shall be greatly ashamed, that trust in graven images, that say to the molten images, Ye [are] our gods.
| החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃ | 18 |
Hear, ye deaf; and look, ye blind, that ye may see.
| מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃ | 19 |
Who [is] blind, but my servant? or deaf, as my messenger [that] I sent? who [is] blind as [he that is] perfect, and blind as the LORD'S servant?
| ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃ | 20 |
Seeing many things, but thou observest not; opening the ears, but he heareth not.
| יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃ | 21 |
The LORD is well pleased for his righteousness' sake; he will magnify the law, and make [it] honorable.
| והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃ | 22 |
But this [is] a people robbed and pillaged; [they are] all of them snared in holes, and they are hid in prison-houses; they are for a prey, and none delivereth; for a spoil, and none saith, Restore.
| מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃ | 23 |
Who among you will give ear to this? [who] will hearken, and hear for the time to come?
| מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃ | 24 |
Who gave Jacob for a spoil, and Israel to the robbers? did not the LORD, he against whom we have sinned? for they would not walk in his ways, neither were they obedient to his law.
| וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃ | 25 |
Therefore he hath poured upon him the fury of his anger, and the strength of battle: and it hath set him on fire around, yet he knew not; and it burned him, yet he laid [it] not to heart.
