ישעה 33

1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃

Woe to thee that layest waste, and thou [wast] not laid waste; and dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! when thou shalt cease to lay waste, thou shalt be wasted; [and] when thou shalt make an end to deal treacherously, they shall deal treacherously with thee.

2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃

O LORD, be gracious to us; we have waited for thee: be thou their arm every morning, our salvation also in the time of trouble.

3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃

At the noise of the tumult the people fled; at the lifting up of thyself the nations were scattered.

4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃

And your spoil shall be gathered [like] the gathering of the caterpillar: as the running to and fro of locusts shall he run upon them.

5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃

The LORD is exalted; for he dwelleth on high: he hath filled Zion with judgment and righteousness.

6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃

And wisdom and knowledge shall be the stability of thy times, [and] strength of salvation: the fear of the LORD [is] his treasure.

7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃

Behold, their valiant ones shall cry without: the embassadors of peace shall weep bitterly.

8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃

The highways lie waste, the way-faring man ceaseth: he hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth no man.

9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃

The earth mourneth [and] languisheth: Lebanon is ashamed [and] hewn down: Sharon is like a wilderness; and Bashan and Carmel shake off [their fruits].

10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃

Now will I rise, saith the LORD; now will I be exalted; now will I lift up myself.

11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃

Ye shall conceive chaff, ye shall bring forth stubble: your breath, [as] fire, shall devour you.

12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃

And the people shall be [as] the burnings of lime: [as] thorns cut up shall they be burned in the fire.

13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃

Ye [that are] far off, hear what I have done; and ye [that are] near, acknowledge my might.

14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃

The sinners in Zion are afraid; fearfulness hath surprised the hypocrites. Who among us shall dwell with the devouring fire? who among us shall dwell with everlasting burnings?

15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃

He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from holding of bribes, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from seeing evil;

16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃

He shall dwell on high: his place of defense [shall be] the munitions of rocks: bread shall be given him; his waters [shall be] sure.

17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃

Thy eyes shall see the king in his beauty: they shall behold the land that is very far off.

18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃

Thy heart shall meditate terror. Where [is] the scribe? where [is] the receiver? where [is] he that counted the towers?

19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃

Thou shalt not see a fierce people, a people of deeper speech than thou canst perceive; of a stammering tongue, [that thou canst] not understand.

20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃

Look upon Zion, the city of our solemnities: thy eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tabernacle [that] shall not be taken down; not one of its stakes shall ever be removed, neither shall any of its cords be broken.

21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃

But there the glorious LORD [will be] to us a place of broad rivers [and] streams; in which shall go no galley with oars, neither shall gallant ship pass through it.

22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃

For the LORD [is] our judge, the LORD [is] our lawgiver, the LORD [is] our king; he will save us.

23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃

Thy tacklings are loosed; they could not well strengthen their mast, they could not spread the sail: then is the prey of a great spoil divided; the lame take the prey.

24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃

And the inhabitants shall not say, I am sick: the people that dwell therein [shall be] forgiven [their] iniquity.