ישעה 21
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ | 1 |
The prophecy concerning the desert of the sea. As storms which rush along through the south, So it cometh from the desert, From the terrible land.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ | 2 |
A grievous vision was revealed to me; The plunderer plundereth, and the destroyer destroyeth. “Go up, O Elam! Besiege, O Media! All sighing do I make to cease.”
| על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ | 3 |
Therefore are my loins full of pain; Pangs have seized me, as the pangs of a woman in travail; For convulsions I cannot hear; For anguish I cannot see.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ | 4 |
My heart panteth, Terror hath seized upon me; The evening of my desire is changed into horror.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ | 5 |
The table is prepared; the watch is set; They eat; they drink; “Arise, ye princes! Anoint the shield!”
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ | 6 |
For thus said the Lord unto me: “Go, set a watchman, Who shall declare what he seeth.”
| וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ | 7 |
And he saw a troop, horsemen in pairs, Riders on asses, and riders on camels, And he watched with the utmost heed.
| ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ | 8 |
Then he cried like a lion: “My Lord, I stand continually upon the watch-tower in the daytime, And keep my post all the night;
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ | 9 |
And behold, there cometh a troop, Horsemen in pairs.” Again also he lifted up his voice, and said: “Fallen, fallen is Babylon, And all the graven images of her gods are cast broken to the ground.”
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ | 10 |
O my threshing, and the corn of my floor! What I have heard from Jehovah of hosts, the God of Israel, That have I declared to you.
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ | 11 |
The prophecy concerning Dumah. A voice came to me from Seir: “Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?”
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ | 12 |
The watchman saith: “Morning cometh, and also night. If ye will inquire, inquire! Return, come!”
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ | 13 |
The prophecy against the Arabians. In the thickets of Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedan!
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ | 14 |
The inhabitants of the land of Tema Bring water to the thirsty; They come to meet the fugitive with bread.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ | 15 |
For they flee from swords, From the drawn sword, And from the bent bow, And from the fury of war.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ | 16 |
For thus saith the Lord to me: Within one year, according to the years of a hireling, Shall all the glory of Kedar be consumed.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ | 17 |
The remainder of the mighty bowmen of the sons of Kedar shall be diminished; For Jehovah, the God of Israel, hath said it.
