ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃

The burden of the desert of the sea. Just as the whirlwinds approach from Africa, it approaches from the desert, from a terrible land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃

A difficult vision has been announced to me: he who is unbelieving, he acts unfaithfully, and he who is a plunderer, he devastates. Ascend, O Elam! Lay siege, O Media! I have caused all its mourning to cease.

3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃

Because of this, my lower back has been filled with pain, and anguish has possessed me, like the anguish of a woman in labor. I fell down when I heard it. I was disturbed when I saw it.

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃

My heart withered. The darkness stupefied me. Babylon, my beloved, has become a wonder to me.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃

Prepare the table. Contemplate, from a place of observation, those who eat and drink. Rise up, you leaders! Take up the shield!

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃

For the Lord has said this to me: “Go and station a watchman. And let him announce whatever he will see.”

7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃

And he saw a chariot with two horsemen, and a rider on a donkey, and a rider on a camel. And he considered them diligently, with an intense gaze.

8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃

And a lion cried out: “I am on the watchtower of the Lord, standing continually by day. And I am at my station, standing throughout the night.

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃

Behold, a certain man approaches, a man riding on a two-horse chariot.” And he responded, and he said: “Fallen, fallen is Babylon! And all its graven gods have been crushed into the earth!

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃

O my threshed grain! O sons of my threshing floor! What I have heard from the Lord of hosts, the God of Israel, I have announced to you.”

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃

The burden of Dumah, cried out to me from Seir: “Watchman, how goes the night? Watchman, how goes the night?”

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃

The watchman said: “Morning approaches with the night. If you are seeking: seek, and convert, and approach.”

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃

The burden in Arabia. In the forest you shall sleep, in the evening on the paths of Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃

You who inhabit the land of the south: upon meeting the thirsty, bring water; meet the fugitive with bread.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃

For they are fleeing before the face of swords, before the face of a sword hanging over them, before the face of a bent bow, before the face of a grievous battle.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃

For the Lord said this to me: “After one more year, just like one year for a hired hand, all the glory of Kedar will be taken away.

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃

And the remainder of the multitude of strong archers from the sons of Kedar will be few, for the Lord, the God of Israel, has spoken it.”