ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃

Der Dinge Zustand, den Isaias, des Amos Sohn, in Juda und Jerusalem geschaut:

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃

In ferner Zukunft wird der Berg, auf dem das Haus des Herrn gebaut ist, an der Spitze aller Berge stehen; er übertrifft die andern Hügel, und alle Heidenvölker strömen freudig zu ihm hin.

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃

Und große Völker kommen, also sprechend: "Auf! Wallen wir zum Berg des Herrn, zum Haus des Jakobsgottes! Belehre er uns über seine Wege! Auf seinen Pfaden laßt uns wandeln." Weit über Sion geht die Lehre dann hinaus, und aus Jerusalem das Wort des Herrn.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃

Und bei den Heiden hält das Jakobshaus Gericht und spricht bei großen Völkern Recht. Zu Pflügen schmieden sie die Schwerter, zu Winzermessern ihre Lanzen. Kein Heidenvolk zückt gegen andere das Schwert; das Kriegshandwerk hat keine Schüler mehr. -

5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃

O Jakobshaus! Auf! Wandeln wir im Licht des Herrn.

6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃

Du hast, fürwahr, dein Volk, du Jakobshaus, darniedersinken lassen. Denn voll sind sie von Geistersehern und von Gauklern, wie die Philister, und ihr Ergötzen haben sie an fremden Kindern. -

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃

Sein Land ist angefüllt von Silber und von Gold, kein Ende seiner Schätze. Sein Land von Rossen voll, kein Ende seiner Wagen!

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃

Sein Land ist voller Götzen. Man betet an das Machwerk seiner Hände, das ihre Finger selbst gemacht.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃

Die Menschen beugen sich; es beugen sich die Leute tief davor. - Verzeih es ihnen nicht!

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃

Sie sollen auf die Felsen klettern und sich im Staub verkriechen vor dem Schrecken des Herrn, vor seiner hoheitsvollen Herrscherwürde!

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

Dann sinkt der Menschen stolzer Blick; der Leute Hochmut wird erniedrigt. Erhaben ist allein der Herr an jenem Tage.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃

Der Herr der Heeresscharen hat einen Tag bestimmt für jeden Stolzen, Hohen, für jeden Hocherhabenen und Wohlbestellten.

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃

Für alle Zedern Libanons, die hohen und die stolzen, für alle Basanseichen,

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃

für alle hohen Berge, für alle Hügel, die hochragenden,

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃

für jeden hohen Turm, für jede feste Mauer,

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃

für alle Tarsisschiffe und alle andern Schiffe in der Welt.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃

Da wird der Menschen Stolz gebeugt; der Leute Hochmut wird erniedrigt. Erhaben ist allein der Herr an jenem Tage.

18 והאלילים כליל יחלף׃

Fort müssen alle Götzen.

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

In Felsenhöhlen kriechen sie und in der Erde Löcher vor des Herren Schrecken, vor seiner hoheitsvollen Herrscherwürde, erhebt er sich, der Erde Schrecken einzuflößen. -

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃

An jenem Tage schleudert jeder fort die silbernen und goldnen Götzen, die er zur Anbetung gefertigt, in die Löcher der Ratten und der Fledermäuse.

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃

In Bergesklüfte, Felsenrisse verkriechen sie sich vor des Herrn Schrecken, vor seiner hoheitsvollen Herrscherwürde, erhebt er sich, der Erde Schrecken einzuflößen. -

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃

Sagt euch deswegen von den Menschen los, in deren Nase nur ein Hauch! Wofür sind sie zu achten?