ישעה 14
| כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃ | 1 |
For Jehovah will have compassion upon Jacob, And will again set his love upon Israel, And cause them to rest in his own land. And strangers shall join themselves to them, And cleave to the house of Jacob.
| ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ | 2 |
The nations shall take them and bring them to their own place; And the house of Israel shall possess them, in the land of Jehovah, As servants and as handmaids; They shall take captive their captors, And they shall rule over their oppressors.
| והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃ | 3 |
So when Jehovah shall have given thee rest From thy sorrow and thy distress, And from the hard bondage Which was laid upon thee,
| ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ | 4 |
Then shall thou utter this song over the king of Babylon, and say, “How hath the tyrant fallen, The oppression ceased!
| שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ | 5 |
Jehovah hath broken the staff of the wicked, The rod of the tyrants,
| מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ | 6 |
That smote the people in anger, With a continual stroke, That lorded it over the nations in wrath With unremitted oppression.
| נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ | 7 |
The whole earth is at rest, is quiet; They break forth into singing.
| גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ | 8 |
Even the cypress-trees exult over thee, And the cedars of Lebanon: 'Since thou art fallen, No feller cometh up against us.'
| שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ (Sheol h7585) | 9 |
The under-world is in commotion on account of thee, To meet thee at thy coming; It stirreth up before thee the shades, all the mighty of the earth; It arouseth from their thrones all the kings of the nations; (Sheol h7585)
| כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ | 10 |
They all accost thee, and say, 'Art thou, too, become weak as we? Art thou become like us?'
| הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ (Sheol h7585) | 11 |
Thy pomp is brought down to the grave, And the sound of thy harps. Vermin have become thy couch, And worms thy covering. (Sheol h7585)
| איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ | 12 |
How art thou fallen from heaven, O Lucifer, son of the morning! How art thou cast down to the ground, Thou that didst trample upon the nations!
| ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ | 13 |
Thou saidst in thy heart, 'I will ascend to heaven, Above the stars of God will I exalt my throne; I will sit upon the mount of assembly in the recesses of the north.
| אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ | 14 |
I will ascend above the height of the clouds; I will be like the Most High.'
| אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ (Sheol h7585) | 15 |
But thou art brought down to the grave, To the depths of the pit. (Sheol h7585)
| ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ | 16 |
They that see thee gaze upon thee, and view thee attentively, (and say, ) 'Is this the man that made the earth tremble, That shook kingdoms,
| שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ | 17 |
That made the world a wilderness, And laid waste its cities, And sent not his captives to their homes?'
| כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ | 18 |
All the kings of the nations, yea, all of them, Lie down in glory, each in his own sepulchre;
| ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ | 19 |
But thou art cast forth without a grave, Like a worthless branch; Covered with the slain, who are pierced by the sword, Who go down to the stones of the pit, Like a carcass trampled under foot.
| לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ | 20 |
Thou shalt not be joined with them in the grave, Because thou hast destroyed thy country, And slain thy people; The race of evil-doers shall nevermore be named.
| הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ | 21 |
Prepare ye slaughter for his children, For the iniquity of their fathers, That they may no more arise, and possess the earth, And fill the world with enemies!”
| וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ | 22 |
For I will arise against them, saith Jehovah of hosts, And I will cut off from Babylon the name and remnant, Posterity and offspring, saith Jehovah.
| ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ | 23 |
I will make her the possession of the porcupine, and pools of water; Yea, I will sweep her away with the besom of destruction, saith Jehovah of hosts.
| נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ | 24 |
Jehovah of hosts hath sworn, saying, Surely, as I have devised, so shall it come to pass, The purpose which I have formed, that shall stand,
| לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ | 25 |
To crush the Assyrian in my land, And to trample him on my mountains. Then shall his yoke depart from them, And his burden be removed from their shoulders.
| זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃ | 26 |
This is the purpose which is formed concerning all the earth, And this the hand which is stretched out over all the nations.
| כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ | 27 |
For Jehovah of hosts hath decreed, and who shall disannul it? And his hand is stretched out, and who shall turn it back?
| בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃ | 28 |
In the year in which Ahaz the king died came this prophecy.
| אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ | 29 |
Rejoice not, all Philistia, Because the rod that smote thee is broken, For from the root of a serpent shall come forth a basilisk, And his fruit shall be a flying, fiery serpent.
| ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ | 30 |
Then shall the most wretched of the poor feed quietly, And the needy shall lie down in security; For I will kill thy root with famine, And thy remnant shall be slain.
| הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ | 31 |
Howl, O gate! cry aloud, O city! O Philistia, thou meltest away in terror! For from the north cometh a smoke, And there is no straggler in their hosts.
| ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ | 32 |
What answer shall be given to the messengers of the nations? That Jehovah hath founded Zion, And in her shall the poor of his people find refuge.
