הושע 6

1 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃

'Auf, auf! Zurück zum Herrn! Zerrissen hat er uns; er wird uns heilen. Geschlagen hat er uns; er wird uns auch verbinden.

2 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃

Schon nach zwei Tagen wird er uns beleben. Am dritten Tag läßt er uns auferstehen, auf daß wir vor ihm leben.

3 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃

So laßt uns klüger werden, laßt uns trachten, den Herren zu erkennen! Gewiß gleicht dann der Morgenröte sein Erscheinen; er kommt zu uns wie milder Regen, wie später Regen, der das Land befruchtet.'"

4 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃

"Was soll ich, Ephraim, mit dir jetzt tun? Was soll ich, Juda, nun mit dir beginnen? Ist eure Frömmigkeit doch wie Gewölk am Morgen, nur wie der Tau der Morgenfrühe, der hinschwindet.

5 על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃

Ich schlage deshalb drein auf die Propheten und spreche über sie das Todesurteil aus durch meines Mundes Worte; so hell wie Licht geht meine Forderung nun aus,

6 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃

daß ich die Güte lieber habe als die Opfer, Erkenntnis Gottes lieber als den Opferbrand.

7 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃

Zu Adam überschreiten sie den Bund; dort handeln treulos sie an mir.

8 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃

Auch Gilead ist eine Übeltäterstadt, voll blutiger Spuren.

9 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו׃

Den Menschenfängern, Räuberbanden gleich ist ihre Priesterschaft; zu Sichem morden sie die Pilger; denn Schändliches verüben sie.

10 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃

Zu Betel sah ich Gräßliches. Daselbst hat Ephraim gebuhlt und Israel sich tief befleckt.

11 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃

Dir, Juda, dir steht eine Dürre noch bevor. Sooft ich meines Volkes Schicksal wenden wollte,