הושע 10

1 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃

Israel é uma vide vazia; dá fruto para si mesmo: segundo a multidão do seu fruto, multiplicou os altares, segundo a bondade da sua terra, fizeram boas as estátuas.

2 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃

Lisonjeia-os o seu coração, agora serão culpados: cortará os seus altares, e destruirá as suas estátuas.

3 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃

Porque agora dirão: Não temos rei, porque não tememos ao Senhor: que, pois, nos faria o rei?

4 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃

Falaram palavras, jurando falsamente, fazendo um concerto: e florescerá o juízo como erva peçonhenta nos regos dos campos.

5 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃

Os moradores de Samaria serão atemorizados pelo bezerro de Beth-aven; porque o seu povo lamentará por causa dele, como também os seus sacerdotes (que por causa dele se alegravam), por causa da sua glória, que pois se foi dela.

6 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃

Também a Assyria será levada como um presente ao rei Jareb: Ephraim ficará confuso, e Israel se envergonhará por causa do seu conselho.

7 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃

O rei de Samaria será cortado como a escuma sobre a face da água.

8 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃

E os altos de Aven, pecado de Israel, serão destruídos: espinhos e cardos crescerão sobre os seus altares; e dirão aos montes: Cobri-nos! e aos outeiros: caí sobre nós!

9 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃

Desde os dias de Gibeah pecaste, ó Israel; ali pararam: a peleja em Gibeah contra os filhos da perversidade não os acometera.

10 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃

Eu os castigarei à medida do meu desejo; e congregar-se-ão contra eles os povos, quando os atar nos seus dois regos.

11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃

Porque Ephraim é uma bezerra acostumada, que gosta de trilhar; passei sobre a formosura do seu pescoço: porventura deixarei andar a cavalo Ephraim? Judá lavrará, Jacob lhe desfará os torrões.

12 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃

Semeai para vós a justiça, segai para beneficência, e lavrai o campo de lavoura; porque o tempo é de buscar ao Senhor, até que venha e chova a justiça sobre vós.

13 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃

Lavrastes a impiedade, segastes a perversidade, e comestes o fruto da mentira; porque confiaste no teu caminho, na multidão dos teus valentes.

14 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

Portanto, entre os seus povos se levantará um grande tumulto, e todas as tuas fortalezas serão destruídas, como Shalman destruiu a Beth-arbel no dia da guerra: a mãe ali foi despedaçada com os filhos.

15 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃

Assim vos fará bethel, por causa da malícia de vossa malícia: o rei de Israel de madrugada será totalmente destruído.