הושע 10

1 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃

A luxuriant vine is Israel. He bore fruit lavishly. In proportion to the increase of his fruit he increased altars to idols. In proportion to the beauty of his land he made beautiful the sacred pillars.

2 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃

Their heart is false, now they must be punished. God himself will break the necks of their altars, he will destroy their sacred pillars.

3 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃

Yes, soon they will be saying, ‘We have no king, for we have not revered the Lord, and a king, what could he do for us anyway?’

4 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃

Speaking words, perjuring themselves, making agreements, and litigation springs up like a poisonous weed in a ploughed field.

5 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃

The inhabitants of Samaria will tremble with fear for their calf of Beth-aven. Its people will mourn over it, and so will its priests, who had rejoiced for its glory, now departed from it.

6 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃

It will be carried off to Assyria as a present to the patron king. Disgrace will Ephraim bear and Israel will be ashamed of its idol.

7 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃

As for Samaria, her king will disappear, like foam on the face of the waters.

8 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃

And the high places of Aven will be destroyed, the shrines of Israel’s sin, thorns and thistles will grow on their altars, and they will say to the mountains, ‘Cover us,’ and to the hills, ‘Fall upon us.’

9 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃

From the time of Gibeah, Israel has sinned. There they took their stand. Will not war overtake them in Gibeah because of the wicked?

10 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃

When I please, I will punish them. Nations will gather against them to chain them for their double crimes.

11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃

Ephraim indeed was a trained heifer that loved to thresh grain, and I myself laid a yoke upon his fair neck, I made Ephraim draw and Judah must plough, Jacob must turn the soil for himself.

12 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃

Sow for yourselves righteousness, reap the fruits of love. Break up your fallow ground, for it is time to seek the Lord, so righteousness may come to you.

13 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃

But you have ploughed wickedness, iniquity have you reaped. You have eaten the fruit of lies. Because you have trusted in your own path, in the multitude of your warriors,

14 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

the alarm of war will sound in your cities and all your fortresses will be ruined, as Shalman laid in ruins Beth-arbel in the day of battle, when mothers were dashed to pieces over their children.

15 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃

Thus will I do to you, Bethel, because of the enormity of your wickedness. When dawn breaks, so will the king of Israel be broken.