חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

The burden which Habakkuk the prophet saw.

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

O LORD, how long shall I cry, and thou wilt not hear! [even] cry out to thee [of] violence, and thou wilt not save!

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

Why dost thou show me iniquity, and cause [me] to behold grievance? for devastation and violence [are] before me: and there are [that] raise strife and contention.

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

Therefore the law is slackened, and judgment doth never go forth: for the wicked doth encompass the righteous; therefore wrong judgment proceedeth.

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

Behold ye among the heathen, and regard, and wonder marvelously: for [I] will work a work in your days, [which] ye will not believe though it be told [you].

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

For lo, I raise up the Chaldeans, [that] bitter and hasty nation, which shall march through the breadth of the land, to possess the dwelling-places [that are] not theirs.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

They [are] terrible and dreadful: their judgment and their dignity shall proceed from themselves.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

Their horses also are swifter than the leopards, and are more fierce than the evening wolves: and their horsemen shall spread themselves, and their horsemen shall come from far; they shall fly as the eagle [that] hasteth to eat.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

They shall come all for violence: their faces shall sup up [as] the east wind, and they shall gather the captivity as the sand.

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

And they shall scoff at the kings, and the princes shall be a scorn to them: they shall deride every strong hold; for they shall heap dust, and take it.

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

Then shall [his] mind change, and he shall pass over, and offend, [imputing] this his power to his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

[Art] thou not from everlasting, O LORD my God, my Holy One? We shall not die. O LORD, thou hast ordained them for judgment; and O mighty God, thou hast established them for correction.

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

[Thou art] of purer eyes than to behold evil, and canst not look on iniquity: why lookest thou on them that deal treacherously, [and] keepest silence when the wicked devoureth [the man that is] more righteous than he?

14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

And makest men as the fishes of the sea, as the creeping animals [that have] no ruler over them?

15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

They take up all of them with the angle, they catch them in their net, and gather them in their drag: therefore they rejoice and are glad.

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

Therefore they sacrifice to their net, and burn incense to their drag; because by them their portion [is] fat, and their food plenteous.

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃

Shall they therefore empty their net, and not spare continually to slay the nations?