בראשית 49

1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃

And Jacob called to his sons, and said, Assemble yourselves, that I may tell you [that] which shall befall you in the last days.

2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃

Assemble yourselves, and hear, ye sons of Jacob: and hearken to Israel your father.

3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃

Reuben, thou [art] my first-born, my might, and the beginning of my strength, the excellence of dignity, and the excellence of power:

4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃

Unstable as water, thou shalt not excel; because thou wentest up to thy father's bed; then defiledst thou [it]; he went up to my couch.

5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃

Simeon and Levi [are] brethren: instruments of cruelty [are in], their habitations.

6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃

O my soul, come not thou into their secret; to their assembly, my honor, be not thou united: for in their anger they slew a man, and in their self-will they digged down a wall.

7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃

Cursed [be] their anger, for [it was] fierce: and their wrath, for it was cruel: I will divide them in Jacob, and scatter them in Israel.

8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃

Judah, thou [art he] whom thy brethren shall praise; thy hand [shall be] on the neck of thy enemies: thy father's children shall bow down before thee.

9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃

Judah [is] a lion's whelp; from the prey, my son, thou hast gone up: he stooped down, he couched as a lion, and as an old lion: who shall rouse him up?

10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃

The scepter shall not depart from Judah, nor a lawgiver from between his feet, until Shiloh shall come: and to him [shall be] the gathering of the people.

11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃

Binding his foal to the vine, and his ass's colt to the choice vine; he washed his garments in wine, and his clothes in the blood of grapes:

12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃

His eyes [shall be] red with wine, and his teeth white with milk.

13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃

Zebulun shall dwell at the haven of the sea; and he [shall be] for a haven of ships; and his border [shall be] to Zidon.

14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃

Issachar [is] a strong ass, couching down between two burdens:

15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃

And he saw that rest [was] good, and the land that [it was] pleasant; and bowed his shoulder to bear, and became a servant to tribute.

16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃

Dan shall judge his people, as one of the tribes of Israel.

17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃

Dan shall be a serpent by the way, an adder in the path, that biteth the horse-heels, so that his rider shall fall backward.

18 לישועתך קויתי יהוה׃

I have waited for thy salvation O LORD.

19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃

Gad, a troop shall overcome him: but he shall overcome at the last.

20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃

Out of Asher his bread [shall be] fat, and he shall yield royal dainties.

21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃

Naphtali [is] a hind let loose: he giveth goodly words.

22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃

Joseph [is] a fruitful bough, [even] a fruitful bough by a well; [whose] branches run over the wall:

23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃

The archers have sorely grieved him, and shot [at him], and hated him:

24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃

But his bow abode in strength, and the arms of his hands were made strong by the hands of the mighty [God] of Jacob: from thence [is] the shepherd the stone of Israel:

25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃

[Even] by the God of thy father, who shall help thee, and by the Almighty, who shall bless thee with blessings of heaven above, blessings of the deep that lieth beneath, blessings of the breasts, and of the womb:

26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃

The blessings of thy father have prevailed above the blessings of my progenitors to the utmost bound of the everlasting hills; they shall be on the head of Joseph, and on the crown of the head of him that was separate from his brethren.

27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃

Benjamin shall raven [as] a wolf: in the morning he shall devour the prey, and at night he shall divide the spoil.

28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃

All these [are] the twelve tribes of Israel: and this [is it] which their father spoke to them, and blessed them; every one according to his blessing he blessed them.

29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃

And he charged them, and said to them, I am to be gathered to my people: bury me with my fathers in the cave that [is] in the field of Ephron the Hittite.

30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃

In the cave that [is] in the field of Machpelah, which [is] before Mamre, in the land of Canaan, which Abraham bought with the field of Ephron the Hittite for a possession of a burying-place.

31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃

(There they buried Abraham and Sarah his wife; there they buried Isaac and Rebekah his wife; and there I buried Leah, )

32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃

The purchase of the field and of the cave that [is] in it, [was] from the children of Heth.

33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃

And when Jacob had made an end of commanding his sons, he drew his feet into the bed, and expired, and was gathered to his people.