בראשית 42
| וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃ | 1 |
Now Jacob became aware that there was grain in Egypt. He said to his sons, “Why do you look at one another?”
| ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃ | 2 |
He said, “See here, I have heard that there is grain in Egypt. Go down there and buy for us from there so we may live and not die.”
| וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃ | 3 |
Joseph's ten brothers went down to buy grain from Egypt.
| ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃ | 4 |
But Benjamin, Joseph's brother, Jacob did not send with his brothers, for he feared that harm might come to him.
| ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃ | 5 |
The sons of Israel came to buy among those who came, for the famine was in the land of Canaan.
| ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃ | 6 |
Now Joseph was the governor over the land. He was the one who sold to all the people of the land. Joseph's brothers came and bowed down to him with their faces to the ground.
| וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃ | 7 |
Joseph saw his brothers and recognized them, but he disguised himself to them and spoke harshly with them. He said to them, “Where have you come from?” They said, “From the land of Canaan to buy food.”
| ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃ | 8 |
Joseph recognized his brothers, but they did not recognize him.
| ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃ | 9 |
Then Joseph remembered the dreams he had dreamed about them, and he said to them, “You are spies! You have come to see the undefended parts of the land.”
| ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃ | 10 |
They said to him, “No, my master. Your servants have come to buy food.
| כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃ | 11 |
We are all one man's sons. We are honest men. Your servants are not spies.”
| ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃ | 12 |
He said to them, “No, you have come to see the undefended parts of the land.”
| ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃ | 13 |
They said, “We your servants are twelve brothers, the sons of one man in the land of Canaan. See, the youngest is this day with our father, and one brother is no longer alive.”
| ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ | 14 |
Joseph said to them, “It is what I said to you; you are spies.
| בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃ | 15 |
By this you will be tested. By the life of Pharaoh, you will not leave here, unless your youngest brother comes here.
| שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃ | 16 |
Send one of yourselves and let him get your brother. You will remain in prison, that your words may be tested, whether there is truth in you.”
| ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃ | 17 |
He put them all in custody for three days.
| ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃ | 18 |
Joseph said to them on the third day, “Do this and live, for I fear God.
| אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃ | 19 |
If you are honest men, let one of your brothers be confined in this prison, but you go, carry grain for the famine of your houses.
| ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃ | 20 |
Bring your youngest brother to me so your words will be verified and you will not die.” So they did so.
| ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃ | 21 |
They said to one another, “We are truly guilty concerning our brother in that we saw the distress of his soul when he pleaded with us and we would not listen. Therefore this distress has come upon us.”
| ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃ | 22 |
Reuben answered them, “Did I not tell you, 'Do not sin against the boy,' but you would not listen? Now, see, his blood is required of us.”
| והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃ | 23 |
They did not know that Joseph understood them, for there was an interpreter between them.
| ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃ | 24 |
He turned from them and wept. He returned to them and spoke to them. He took Simeon from among them and bound him before their eyes.
| ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃ | 25 |
Then Joseph commanded his servants to fill his brothers' bags with grain, and to put every man's money back into his sack, and to give them provisions for the journey. It was done for them.
| וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃ | 26 |
The brothers loaded their donkeys with their grain and departed from there.
| ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃ | 27 |
As one of them opened his sack to give his donkey feed in the lodging place, he saw his money. Behold, it was in the opening of his sack.
| ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃ | 28 |
He said to his brothers, “My money has been put back. Look at it; it is in my sack.” Their hearts sank and they turned trembling to one another, saying, “What is this that God has done to us?”
| ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃ | 29 |
They went to Jacob, their father in the land of Canaan and told him all that had happened to them. They said,
| דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃ | 30 |
“The man, the lord of the land, spoke roughly with us and thought that we were spies in the land.
| ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃ | 31 |
We said to him, 'We are honest men. We are not spies.
| שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃ | 32 |
We are twelve brothers, sons of our father. One is no longer alive, and the youngest is this day with our father in the land of Canaan.'
| ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃ | 33 |
The man, the lord of the land, said to us, 'By this I will know that you are honest men. Leave one of your brothers with me, take grain for the famine in your houses, and go your way.
| והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃ | 34 |
Bring your youngest brother to me. Then I will know that you are not spies, but that you are honest men. Then I will release your brother to you, and you will trade in the land.'”
| ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃ | 35 |
It came about as they emptied their sacks, that, behold, every man's bag of silver was in his sack. When they and their father saw their bags of silver, they were afraid.
| ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃ | 36 |
Jacob their father said to them, “You have bereaved me of my children. Joseph is no longer alive, Simeon is gone, and you will take Benjamin away. All these things are against me.”
| ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃ | 37 |
Reuben spoke to his father, saying, “You may kill my two sons if I do not bring Benjamin back to you. Put him in my hands, and I will bring him to you again.”
| ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ (Sheol h7585) | 38 |
Jacob said, “My son will not go down with you. For his brother is dead and he alone is left. If harm comes to him on the road in which you go, then you will bring down my gray hair with sorrow to Sheol.” (Sheol h7585)
