בראשית 31
| וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ | 1 |
And he heard the words of Laban's sons, saying, Jacob has taken away all that was our father's, and of what was our father's he has acquired all this glory.
| וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ | 2 |
And Jacob saw the countenance of Laban, and behold, it was not toward him as previously.
| ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ | 3 |
And Jehovah said to Jacob, Return into the land of thy fathers, and to thy kindred; and I will be with thee.
| וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ | 4 |
And Jacob sent and called Rachel and Leah to the fields to his flock,
| ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ | 5 |
and said to them, I see your father's countenance, that it is not toward me as previously; but the God of my father has been with me.
| ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ | 6 |
And you know that with all my power I have served your father.
| ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ | 7 |
And your father has mocked me, and has changed my wages ten times; but God suffered him not to hurt me.
| אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ | 8 |
If he said thus; The speckled shall be thy hire, then all the flocks bore speckled; and if he said thus: The ringstraked shall be thy hire, then all the flocks bore ringstraked.
| ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ | 9 |
And God has taken away the cattle of your father, and given [them] to me.
| ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ | 10 |
And it came to pass at the time of the ardour of the flocks, that I lifted up mine eyes, and saw in a dream, and behold, the rams that leaped upon the flocks were ringstraked, speckled, and spotted.
| ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ | 11 |
And the Angel of God said to me in a dream, Jacob! And I said, Here am I.
| ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ | 12 |
And he said, Lift up now thine eyes, and see: all the rams that leap upon the flock are ringstraked, speckled, and spotted; for I have seen all that Laban does to thee.
| אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ | 13 |
I am the God of Bethel, where thou anointedst the pillar, where thou vowedst a vow to me. Now arise, depart out of this land, and return to the land of thy kindred.
| ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ | 14 |
And Rachel and Leah answered and said to him, Is there yet any portion or inheritance for us in our father's house?
| הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ | 15 |
Are we not reckoned of him strangers? for he has sold us, and has even constantly devoured our money.
| כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ | 16 |
For all the wealth that God has taken from our father is ours and our children's; and now whatever God has said to thee do.
| ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ | 17 |
And Jacob rose up, and set his sons and his wives upon camels,
| וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ | 18 |
and carried away all his cattle, and all his property that he had acquired — the cattle of his possessions that he had acquired in Padan-Aram, to go to Isaac his father, into the land of Canaan.
| ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ | 19 |
And Laban had gone to shear his sheep. And Rachel stole the teraphim that [belonged] to her father.
| ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ | 20 |
And Jacob deceived Laban the Syrian, in that he did not tell him that he fled.
| ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ | 21 |
And he fled with all that he had; and he rose up and passed over the river, and set his face [toward] mount Gilead.
| ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ | 22 |
And it was told Laban on the third day that Jacob had fled.
| ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ | 23 |
And he took his brethren with him, and pursued after him seven days' journey, and overtook him on mount Gilead.
| ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 24 |
And God came to Laban the Syrian in a dream by night, and said to him, Take care thou speak not to Jacob either good or bad.
| וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ | 25 |
And Laban came up with Jacob; and Jacob had pitched his tent on the mountain; Laban also with his brethren pitched on mount Gilead.
| ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ | 26 |
And Laban said to Jacob, What hast thou done, that thou hast deceived me, and hast carried away my daughters as captives of war?
| למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ | 27 |
Why didst thou flee away covertly, and steal away from me, and didst not tell me, that I might have conducted thee with mirth and with songs, with tambour and with harp;
| ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ | 28 |
and hast not suffered me to kiss my sons and my daughters? Now thou hast acted foolishly.
| יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 29 |
It would be in the power of my hand to do you hurt; but the God of your father spoke to me last night, saying, Take care that thou speak not to Jacob either good or bad.
| ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ | 30 |
And now that thou must needs be gone, because thou greatly longedst after thy father's house, why hast thou stolen my gods?
| ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ | 31 |
And Jacob answered and said to Laban, I was afraid; for I said, Lest thou shouldest take by force thy daughters from me.
| עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ | 32 |
With whomsoever thou findest thy gods, he shall not live. Before our brethren discern what is thine with me, and take [it] to thee. But Jacob did not know that Rachel had stolen them.
| ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ | 33 |
And Laban went into Jacob's tent, and into Leah's tent, and into the two handmaids' tents, and found nothing; and he went out of Leah's tent, and entered into Rachel's tent.
| ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ | 34 |
Now Rachel had taken the teraphim and put them under the camel's saddle; and she sat upon them. And Laban explored all the tent, but found nothing.
| ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ | 35 |
And she said to her father, Let it not be an occasion of anger in the eyes of my lord that I cannot rise up before thee, for it is with me after the manner of women. And he searched carefully, but did not find the teraphim.
| ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ | 36 |
And Jacob was angry, and he disputed with Laban. And Jacob answered and said to Laban, What is my fault, what my sin, that thou hast so hotly pursued after me?
| כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ | 37 |
Whereas thou hast explored all my baggage, what hast thou found of all thy household stuff? Set [it] here before my brethren and thy brethren, and let them decide between us both.
| זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ | 38 |
These twenty years have I been with thee: thy ewes and thy she-goats have not cast their young, and the rams of thy flock I have not eaten.
| טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ | 39 |
What was torn I have not brought to thee; I had to bear the loss of it: of my hand hast thou required it, [whether] stolen by day or stolen by night.
| הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ | 40 |
Thus it was with me: in the day the heat consumed me, and the frost by night; and my sleep fled from mine eyes.
| זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ | 41 |
I have been these twenty years in thy house: I have served thee fourteen years for thy two daughters, and six years for thy flock; and thou hast changed my wages ten times.
| לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ | 42 |
Had not the God of my father, the God of Abraham, and the fear of Isaac, been with me, it is certain thou wouldest have sent me away now empty. God has looked upon my affliction and the labour of my hands, and has judged last night.
| ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ | 43 |
And Laban answered and said to Jacob, The daughters are my daughters, and the sons are my sons, and the flock is my flock, and all that thou seest is mine; but as for my daughters, what can I do this day to them, or to their sons whom they have brought forth?
| ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ | 44 |
And now, come, let us make a covenant, I and thou; and let it be a witness between me and thee.
| ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ | 45 |
And Jacob took a stone, and set it up [for] a pillar.
| ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ | 46 |
And Jacob said to his brethren, Gather stones. And they took stones, and made a heap, and ate there upon the heap.
| ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ | 47 |
And Laban called it Jegar-sahadutha, and Jacob called it Galeed.
| ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ | 48 |
And Laban said, This heap is a witness between me and thee this day. Therefore was the name of it called Galeed,
| והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ | 49 |
— and Mizpah; for he said, Let Jehovah watch between me and thee, when we shall be hidden one from another:
| אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ | 50 |
if thou shouldest afflict my daughters, or if thou shouldest take wives besides my daughters, — no man is with us; see, God is witness between me and thee!
| ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ | 51 |
And Laban said to Jacob, Behold this heap, and behold the pillar which I have set up between me and thee:
| עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ | 52 |
[let] this heap be witness, and the pillar a witness, that neither I pass this heap [to go] to thee, nor thou pass this heap and this pillar [to come] to me, for harm.
| אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ | 53 |
The God of Abraham, and the God of Nahor, the God of their father, judge between us! And Jacob swore by the fear of his father Isaac.
| ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ | 54 |
And Jacob offered a sacrifice upon the mountain, and invited his brethren to eat bread: and they ate bread, and lodged on the mountain.
| וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ | 55 |
And Laban rose early in the morning, and kissed his sons and his daughters, and blessed them; and Laban went and returned to his place.
