בראשית 30

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

And Rachel having perceived that she bore Jacob no children, was jealous of her sister; and said to Jacob, Give me children; and if not, I shall die.

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

And Jacob was angry with Rachel, and said to her, Am I in the place of God, who has deprived you of the fruit of the womb?

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

And Rachel said to Jacob, Behold my handmaid Balla, go in to her, and she shall bear upon my knees, and I also shall have children by her.

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

And she gave him Balla her maid, for a wife to him; and Jacob went in to her.

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

And Balla, Rachel's maid, conceived, and bore Jacob a son.

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

And Rachel said, God has given judgment for me, and listened to my voice, and has given me a son; therefore she called his name, Dan.

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

And Balla, Rachel's maid, conceived yet again, and bore a second son to Jacob.

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

And Rachel said, God has helped me, and I contended with my sister and prevailed; and she called his name, Nephthalim.

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

And Lea saw that she ceased from bearing, and she took Zelpha her maid, and gave her to Jacob for a wife; and he went in to her.

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

And Zelpha the maid of Lea conceived, and bore Jacob a son.

11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

And Lea said, [It is] happily: and she called his name, Gad.

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

And Zelpha the maid of Lea conceived yet again, and bore Jacob a second son.

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

And Lea said, I am blessed, for the women will pronounce me blessed; and she called his name, Aser.

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

And Ruben went in the day of barley harvest, and found apples of mandrakes in the field, and brought them to his mother Lea; and Rachel said to Lea her sister, Give me of your son's mandrakes.

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

And Lea said, [Is it] not enough for you that you have taken my husband, will you also take my son's mandrakes? And Rachel said, Not so: let him lie with you tonight for your son's mandrakes.

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

And Jacob came in out of the field at even; and Lea went forth to meet him, and said, You shall come in to me this day, for I have hired you for my son's mandrakes; and he lay with her that night.

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

And God listened to Lea, and she conceived, and bore Jacob a fifth son.

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

And Lea said, God has given me my reward, because I gave my maid to my husband; and she called his name Issachar, which is, Reward.

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

And Lea conceived again, and bore Jacob a sixth son.

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

And Lea said, God has given me a good gift in this time; my husband will choose me, for I have born him six sons: and she called his name, Zabulon.

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

And after this she bore a daughter; and she called her name, Dina.

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

And God remembered Rachel, and God listened to her, and he opened her womb.

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

And she conceived, and bore Jacob a son; and Rachel said, God has taken away my reproach.

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

And she called his name Joseph, saying, Let God add to me another son.

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

And it came to pass when Rachel had born Joseph, Jacob said to Laban, Send me away, that I may go to my place and to my land.

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

Restore my wives and my children, for whom I have served you, that I may depart, for you know the service wherewith I have served you.

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

And Laban said to him, If I have found grace in your sight, I would augur [well], for the Lord has blessed me at your coming in.

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

Appoint me your wages, and I will give [them].

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

And Jacob said, You know in what things I have served you, and how many cattle of your are with me.

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

For it was little you had before my time, and it is increased to a multitude, and the Lord God has blessed you since my coming; now then, when shall I set up also my own house?

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

And Laban said to him, What shall I give you? and Jacob said to him, You shall not give me anything; if you will do this thing for me, I will again tend your flocks and keep them.

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

Let all your sheep pass by today, and separate thence every grey sheep among the rams, and every one that is speckled and spotted among the goats—[this] shall be my reward.

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

And my righteousness shall answer for me on the morrow, for it is my reward before you: whatever shall not be spotted and speckled among the goats, and grey among the rams, shall be stolen with me.

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

And Laban said to him, Let it be according to your word.

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

And he separated in that day the spotted and speckled he-goats, and all the spotted and speckled she-goats, and all that was grey among the rams, and every one that was white among them, and he gave them into the hand of his sons.

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

And he set a distance of a three days' journey between them and Jacob. And Jacob tended the cattle of Laban that were left behind.

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

And Jacob took to himself green rods of storax tree and walnut and plane tree; and Jacob peeled in them white stripes; and as he drew off the green, the white stripe which he had made appeared alternate on the rods.

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

And he laid the rods which he had peeled, in the hollows of the watering-troughs, that whenever the cattle should come to drink, as they should have come to drink before the rods, the cattle might conceive at the rods.

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

So the cattle conceived at the rods, and the cattle brought forth [young] speckled, and streaked and spotted with ash-colored [spots].

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

And Jacob separated the lambs, and set before the sheep a speckled ram, and every variegated one among the lambs, and he separated flocks for himself alone, and did not mingle them with the sheep of Laban.

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

And it came to pass in the time wherein the cattle became pregnant, conceiving in the belly, Jacob put the rods before the cattle in the troughs, that they might conceive by the rods.

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

But he did not put them in [indiscriminately] whenever the cattle happened to bring forth, but the unmarked ones were Laban's, and the marked ones were Jacob's.

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

And the man became very rich, and he had many cattle, and oxen, and servants, and maidservants, and camels, and asses.