בראשית 15

1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

Después de estas cosas vino la palabra del SEÑOR a Abram en visión, diciendo: No temas, Abram; yo soy tu escudo, y tu galardón será sobremanera grande.

2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

Y respondió Abram: Señor DIOS ¿qué me has de dar, siendo así que yo ando solo, y el mayordomo de mi casa es el damasceno Eliezer?

3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

Dijo más Abram: He aquí no me has dado simiente, y he aquí el hijo de mi casa me hereda.

4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

Y luego la palabra del SEÑOR vino a él diciendo: No te heredará éste, sino el que saldrá de tus entrañas, aquél te heredará.

5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

Y le sacó fuera, y dijo: Mira ahora a los cielos, y cuenta las estrellas, si las puedes contar. Y le dijo: Así será tu simiente.

6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

Y creyó al SEÑOR, y se lo contó por justicia.

7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

Y le dijo: Yo soy el SEÑOR, que te saqué de Ur de los caldeos, para darte a heredar esta tierra.

8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

Y él respondió: Señor DIOS ¿en qué conoceré que la tengo de heredar?

9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

Y le dijo: Apártame una becerra de tres años, y una cabra de tres años, y un carnero de tres años, una tórtola también, y un palomino.

10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

Y tomó él todas estas cosas, y las partió por la mitad, y puso cada mitad una enfrente de otra; mas no partió las aves.

11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

Y descendían aves sobre los cuerpos muertos, y las ojeaba Abram.

12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

Y fue que poniéndose el sol cayó sueño sobre Abram, y he aquí que un temor, una oscuridad grande cayó sobre él.

13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

Entonces dijo a Abram: Ten por cierto que tu simiente será peregrina en tierra no suya, y les servirán, y serán afligidos cuatrocientos años.

14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

Mas también a la gente a quien servirán, juzgo yo; y después de esto saldrán con grande riqueza.

15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

Y tú vendrás a tus padres en paz, y serás sepultado en buena vejez.

16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

Y en la cuarta generación volverán acá; porque aun no está cumplida la maldad del amorreo hasta aquí.

17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

Y sucedió que puesto el sol, y hubo una oscuridad, y he aquí un horno de humo, y una antorcha de fuego que pasó por entre las mitades.

18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

Aquel día hizo el SEÑOR pacto con Abram diciendo: A tu simiente daré esta tierra desde el río de Egipto hasta el río grande, el río Eufrates;

19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

al cineo, y al cenezeo, y al cadmoneo,

20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

al heteo, y al ferezeo, y al rafeo,

21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

y al amorreo, y al cananeo, y al gergeseo, y al jebuseo.