בראשית 12
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ | 1 |
Now the LORD had said to Abram, Depart from thy country, and from thy kindred, and from thy father's house, to a land that I will show thee:
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ | 2 |
And I will make of thee a great nation, and I will bless thee, and make thy name great; and thou shalt be a blessing:
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ | 3 |
And I will bless them that bless thee, and curse him that curseth thee: and in thee shall all families of the earth be blessed.
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ | 4 |
So Abram departed, as the LORD had spoken to him, and Lot went with him: and Abram [was] seventy and five years old when he departed from Haran.
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ | 5 |
And Abram took Sarai his wife, and Lot his brother's son, and all their substance that they had gathered, and the souls that they had gotten in Haran; and they went to go forth into the land of Canaan; and into the land of Canaan they came.
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ | 6 |
And Abram passed through the land to the place of Sichem, to the plain of Moreh. And the Canaanite [was] then in the land.
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ | 7 |
And the LORD appeared to Abram, and said, To thy seed will I give this land: and there he erected an altar to the LORD, who appeared to him.
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ | 8 |
And he removed from thence to a mountain on the east of Beth-el, and pitched his tent, [having] Beth-el on the west, and Hai on the east: and there he erected an altar to the LORD, and called upon the name of the LORD.
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ | 9 |
And Abram journeyed, going on still towards the south.
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ | 10 |
And there was a famine in the land: and Abram went down into Egypt to dwell there; for the famine [was] grievous in the land.
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ | 11 |
And it came to pass, when he had come near to enter into Egypt, that he said to Sarai his wife, Behold now, I know that thou [art] a fair woman to look upon:
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ | 12 |
Therefore it will come to pass, when the Egyptians shall see thee, that they will say, This [is] his wife: and they will kill me, but they will save thee alive.
| אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ | 13 |
Say, I pray thee, thou [art] my sister: that it may be well with me for thy sake; and my soul shall live because of thee.
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ | 14 |
And it came to pass, that when Abram had come into Egypt, the Egyptians beheld the woman that she [was] very fair.
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ | 15 |
The princes also of Pharaoh saw her, and commended her before Pharaoh: and the woman was taken into Pharaoh's house.
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ | 16 |
And he treated Abram well for her sake: and he had sheep, and oxen, and he-asses, and men-servants, and maid-servants, and she-asses, and camels.
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ | 17 |
And the LORD afflicted Pharaoh and his house with great plagues, because of Sarai, Abram's wife.
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ | 18 |
And Pharaoh called Abram, and said, What [is] this [that] thou hast done to me? why didst thou not tell me that she [is] thy wife?
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ | 19 |
Why saidst thou, She [is] my sister? so I might have taken her to me for a wife: now therefore behold thy wife, take [her], and go thy way.
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ | 20 |
And Pharaoh commanded [his] men concerning him: and they sent him away, and his wife, and all that he had.
