שמות 33

1 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃

Disse mais o Senhor a Moisés: vai, sobe daqui, tu e o povo que fizeste subir da terra do Egito, à terra que jurei a Abraão, a Isaac, e a Jacob, dizendo: Á tua semente a darei.

2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃

E enviarei um anjo diante de ti, e lançarei fora os cananeus, e os amorreus, e os heteus, e os phereseus, e os heveus, e os jebuseus,

3 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃

A uma terra que mana leite e mel: porque eu não subirei no meio de ti, porquanto és povo obstinado, para que te não consuma eu no caminho.

4 וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃

E, ouvindo o povo esta má palavra, entristeceram-se, e nenhum deles pôs sobre si os seus atavios.

5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃

Porquanto o Senhor tinha dito a Moisés: Dize aos filhos de Israel: Povo obstinado és; se um momento subir no meio de ti, te consumirei: porém agora tira de ti os teus atavios, para que eu saiba o que te hei de fazer.

6 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃

Então os filhos de Israel se despojaram dos seus atavios, ao pé do monte de Horeb.

7 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃

E tomou Moisés a tenda, e a estendeu para si fora do arraial, desviada longe do arraial, e chamou-a a tenda da congregação: e aconteceu que todo aquele que buscava o Senhor saiu à tenda da congregação, que estava fora do arraial

8 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃

E aconteceu que, saindo Moisés à tenda, todo o povo se levantava, e cada um ficou em pé à porta da sua tenda: e olhavam para Moisés pelas costas, até ele entrar na tenda

9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃

E aconteceu que, entrando Moisés na tenda, descia a coluna de nuvem, e punha-se à porta da tenda: e o Senhor falava com Moisés.

10 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃

E, vendo todo o povo a coluna de nuvem que estava à porta da tenda, todo o povo se levantou e inclinaram-se cada um à porta da sua tenda.

11 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃

E falava o Senhor a Moisés cara a cara, como qualquer fala com o seu amigo: depois tornou-se ao arraial; mas o seu servidor Josué, filho de Nun, mancebo, nunca se apartava do meio da tenda.

12 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃

E Moisés disse ao Senhor: Eis que tu me dizes: Faze subir a este povo, porém não me fazes saber a quem as de enviar comigo: e tu disseste: Conheço-te por teu nome, também achaste graça aos meus olhos.

13 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃

Agora pois, se tenho achado graça aos teus olhos, rogo-te que agora me faças saber o teu caminho, e conhecer-te-ei, para que ache graça aos teus olhos: e atenta que esta nação é o teu povo.

14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃

Disse pois: Irá a minha face contigo para te fazer descançar.

15 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃

Então disse-lhe: Se a tua face não for conosco, não nos faças subir daqui.

16 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃

Como pois se saberá agora que tenho achado graça aos teus olhos, eu e o teu povo? acaso não é nisso que andas tu conosco? assim separados seremos, eu e o teu povo, de todo o povo que há sobre a face da terra.

17 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃

Então disse o Senhor a Moisés: Farei também isto, que tens dito; porquanto achaste graça aos meus olhos; e te conheço por nome.

18 ויאמר הראני נא את כבדך׃

Então ele disse: Rogo-te que me mostres a tua glória.

19 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃

Porém ele disse: Eu farei passar toda a minha bondade por diante de ti, e apregoarei o nome do Senhor diante de ti; e terei misericórdia de quem tiver misericórdia, e me compadecerei de quem me compadecer.

20 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃

E disse mais: Não poderás ver a minha face, porquanto homem nenhum verá a minha face, e viverá.

21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃

Disse mais o Senhor: Eis aqui um lugar junto a mim; ali te porás sobre a penha.

22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃

E acontecerá que, quando a minha glória passar, te porei numa fenda da penha, e te cobrirei com a minha mão, até que eu haja passado.

23 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃

E, havendo eu tirado a minha mão, me verás pelas costas: mas a minha face não se verá.