שמות 22
| כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ | 1 |
Si quis furatus fuerit bovem aut ovem, et occiderit vel vendiderit: quinque boves pro uno bove restituet, et quatuor oves pro una ove.
| אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ | 2 |
Si effringens fur domum sive suffodiens fuerit inventus, et accepto vulnere mortuus fuerit, percussor non erit reus sanguinis.
| אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ | 3 |
Quod si orto sole hoc fecerit, homicidium perpetravit, et ipse morietur. Si non habuerit quod pro furto reddat, ipse venundabitur.
| אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ | 4 |
Si inventum fuerit apud eum quod furatus est, vivens: sive bos, sive asinus, sive ovis, duplum restituet.
| כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ | 5 |
Si læserit quispiam agrum vel vineam, et dimiserit jumentum suum ut depascatur aliena: quidquid optimum habuerit in agro suo, vel in vinea, pro damni æstimatione restituet.
| כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ | 6 |
Si egressus ignis invenerit spinas, et comprehenderit acervos frugum, sive stantes segetes in agris, reddet damnum qui ignem succenderit.
| כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ | 7 |
Si quis commendaverit amico pecuniam aut vas in custodiam, et ab eo, qui susceperat, furto ablata fuerint: si invenitur fur, duplum reddet:
| אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ | 8 |
si latet fur, dominus domus applicabitur ad deos, et jurabit quod non extenderit manum in rem proximi sui,
| על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ | 9 |
ad perpetrandam fraudem, tam in bove quam in asino, et ove ac vestimento, et quidquid damnum inferre potest: ad deos utriusque causa perveniet, et si illi judicaverint, duplum restituet proximo suo.
| כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ | 10 |
Si quis commendaverit proximo suo asinum, bovem, ovem, et omne jumentum ad custodiam, et mortuum fuerit, aut debilitatum, vel captum ab hostibus, nullusque hoc viderit:
| שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ | 11 |
jusjurandum erit in medio, quod non extenderit manum ad rem proximi sui: suscipietque dominus juramentum, et ille reddere non cogetur.
| ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ | 12 |
Quod si furto ablatum fuerit, restituet damnum domino;
| אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ | 13 |
si comestum a bestia, deferat ad eum quod occisum est, et non restituet.
| וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ | 14 |
Qui a proximo suo quidquam horum mutuo postulaverit, et debilitatum aut mortuum fuerit domino non præsente, reddere compelletur.
| אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ | 15 |
Quod si impræsentiarum dominus fuerit, non restituet, maxime si conductum venerat pro mercede operis sui.
| וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ | 16 |
Si seduxerit quis virginem necdum desponsatam, dormieritque cum ea: dotabit eam, et habebit eam uxorem.
| אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ | 17 |
Si pater virginis dare noluerit, reddet pecuniam juxta modum dotis, quam virgines accipere consueverunt.
| מכשפה לא תחיה׃ | 18 |
Maleficos non patieris vivere.
| כל שכב עם בהמה מות יומת׃ | 19 |
Qui coierit cum jumento, morte moriatur.
| זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ | 20 |
Qui immolat diis, occidetur, præterquam Domino soli.
| וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ | 21 |
Advenam non contristabis, neque affliges eum: advenæ enim et ipsi fuistis in terra Ægypti.
| כל אלמנה ויתום לא תענון׃ | 22 |
Viduæ et pupillo non nocebitis.
| אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ | 23 |
Si læseritis eos, vociferabuntur ad me, et ego audiam clamorem eorum:
| וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ | 24 |
et indignabitur furor meus, percutiamque vos gladio, et erunt uxores vestræ viduæ, et filii vestri pupilli.
| אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ | 25 |
Si pecuniam mutuam dederis populo meo pauperi qui habitat tecum, non urgebis eum quasi exactor, nec usuris opprimes.
| אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ | 26 |
Si pignus a proximo tuo acceperis vestimentum, ante solis occasum reddes ei.
| כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ | 27 |
Ipsum enim est solum, quo operitur, indumentum carnis ejus, nec habet aliud in quo dormiat: si clamaverit ad me, exaudiam eum, quia misericors sum.
| אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ | 28 |
Diis non detrahes, et principi populi tui non maledices.
| מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ | 29 |
Decimas tuas et primitias tuas non tardabis reddere: primogenitum filiorum tuorum dabis mihi.
| כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ | 30 |
De bobus quoque, et ovibus similiter facies: septem diebus sit cum matre sua, die octava reddes illum mihi.
| ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ | 31 |
Viri sancti eritis mihi: carnem, quæ a bestiis fuerit prægustata, non comedetis, sed projicietis canibus.
