דברים 21

1 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃

If one be found slain in the land which the LORD your God gives you to possess it, lying in the field, and it isn't known who has struck him;

2 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃

then your elders and your judges shall come forth, and they shall measure to the cities which are around him who is slain:

3 והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃

and it shall be, that the city which is nearest to the slain man, even the elders of that city shall take a heifer of the herd, which hasn't been worked with, and which has not drawn in the yoke;

4 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃

and the elders of that city shall bring down the heifer to a valley with running water, which is neither plowed nor sown, and shall break the heifer's neck there in the valley.

5 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃

The priests the sons of Levi shall come near; for them the LORD your God has chosen to minister to him, and to bless in the name of the LORD; and according to their word shall every controversy and every stroke be.

6 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃

All the elders of that city, who are nearest to the slain man, shall wash their hands over the heifer whose neck was broken in the valley;

7 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃

and they shall answer and say, "Our hands have not shed this blood, neither have our eyes seen it.

8 כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃

Forgive, LORD, your people Israel, whom you have redeemed, and do not allow innocent blood in the midst of your people Israel." The blood shall be forgiven them.

9 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃

So you shall put away the innocent blood from the midst of you, when you shall do that which is right in the eyes of the LORD.

10 כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃

When you go forth to battle against your enemies, and the LORD your God delivers them into your hands, and you carry them away captive,

11 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃

and see among the captives a beautiful woman, and you desire to take her to be your wife;

12 והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃

then you shall bring her home to your house; and she shall shave her head, and trim her nails;

13 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃

and she shall remove the clothing she was wearing when captured, and shall remain in your house, and mourn her father and her mother a full month. And after that you may go in to her and be her husband, and she shall be your wife.

14 והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃

It shall be, if you are not pleased with her, then you must let her go where she wants; but you may not sell her for money or treat her as a commodity, since you have had relations with her.

15 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃

If a man has two wives, the one loved, and the other unloved, and they have borne him children, both the loved and the unloved; and if the firstborn son is hers who was unloved;

16 והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃

then it shall be, in the day that he causes his sons to inherit that which he has, that he may not make the son of the loved the firstborn before the son of the unloved, who is the firstborn:

17 כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃

but he shall acknowledge the firstborn, the son of the unloved, by giving him a double portion of all that he has; for he is the beginning of his strength; the right of the firstborn is his.

18 כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃

If a man have a stubborn and rebellious son, who will not obey the voice of his father, or the voice of his mother, and, though they chasten him, will not listen to them;

19 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃

then shall his father and his mother lay hold on him, and bring him out to the elders of his city, and to the gate of his place;

20 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃

and they shall tell the elders of his city, "This our son is stubborn and rebellious, he will not obey our voice; he is a glutton, and a drunkard."

21 ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃

All the men of his city shall stone him to death with stones: so you shall put away the evil from the midst of you; and all Israel shall hear, and fear.

22 וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃

If a man have committed a sin worthy of death, and he be put to death, and you hang him on a tree;

23 לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃

his body shall not remain all night on the tree, but you shall surely bury him the same day; for everyone who hangs on a tree is cursed by God; that you do not defile your land which the LORD your God gives you for an inheritance.