מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 26

1 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃

Agrippa said to Paul, “You may speak for yourself.” Then Paul stretched out his hand, and made his defense.

2 מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃

“I think myself happy, King Agrippa, that I am to make my defense before you today concerning all the things that I am accused by the Jews,

3 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃

especially because you are expert in all customs and questions which are among the Jews. Therefore I beg you to hear me patiently.

4 הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃

“Indeed, all the Jews know my way of life from my youth up, which was from the beginning among my own nation and at Jerusalem;

5 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃

having known me from the first, if they are willing to testify, that after the strictest sect of our religion I lived a Pharisee.

6 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃

Now I stand here to be judged for the hope of the promise made by God to our fathers,

7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃

which our twelve tribes, earnestly serving night and day, hope to attain. Concerning this hope I am accused by the Jews, King Agrippa!

8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃

Why is it judged incredible with you if God does raise the dead?

9 הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃

“I myself most certainly thought that I ought to do many things contrary to the name of Jesus of Nazareth.

10 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃

I also did this in Jerusalem. I both shut up many of the saints in prisons, having received authority from the chief priests; and when they were put to death I gave my vote against them.

11 ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃

Punishing them often in all the synagogues, I tried to make them blaspheme. Being exceedingly enraged against them, I persecuted them even to foreign cities.

12 ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃

“Whereupon as I traveled to Damascus with the authority and commission from the chief priests,

13 והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃

at noon, O king, I saw on the way a light from the sky, brighter than the sun, shining around me and those who traveled with me.

14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃

When we had all fallen to the earth, I heard a voice saying to me in the Hebrew language, ‘Saul, Saul, why are you persecuting me? It is hard for you to kick against the goads.’

15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃

“I said, ‘Who are you, Lord?’ “He said, ‘I am Jesus, whom you are persecuting.

16 אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃

But arise, and stand on your feet, for I have appeared to you for this purpose: to appoint you a servant and a witness both of the things which you have seen and of the things which I will reveal to you;

17 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃

delivering you from the people and from the Gentiles, to whom I send you,

18 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃

to open their eyes, that they may turn from darkness to light and from the power of Satan to God, that they may receive remission of sins and an inheritance among those who are sanctified by faith in me.’

19 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃

“Therefore, King Agrippa, I was not disobedient to the heavenly vision,

20 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃

but declared first to them of Damascus, at Jerusalem, and throughout all the country of Judea, and also to the Gentiles, that they should repent and turn to God, doing works worthy of repentance.

21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃

For this reason the Jews seized me in the temple and tried to kill me.

22 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃

Having therefore obtained the help that is from God, I stand to this day testifying both to small and great, saying nothing but what the prophets and Moses said would happen,

23 כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃

how the Christ must suffer, and how, by the resurrection of the dead, he would be first to proclaim light both to these people and to the Gentiles.”

24 ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃

As he thus made his defense, Festus said with a loud voice, “Paul, you are crazy! Your great learning is driving you insane!”

25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃

But he said, “I am not crazy, most excellent Festus, but boldly declare words of truth and reasonableness.

26 כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃

For the king knows of these things, to whom also I speak freely. For I am persuaded that none of these things is hidden from him, for this has not been done in a corner.

27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃

King Agrippa, do you believe the prophets? I know that you believe.”

28 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃

Agrippa said to Paul, “With a little persuasion are you trying to make me a Christian?”

29 ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃

Paul said, “I pray to God, that whether with little or with much, not only you, but also all that hear me today, might become such as I am, except for these bonds.”

30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃

The king rose up with the governor and Bernice, and those who sat with them.

31 ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃

When they had withdrawn, they spoke to one another, saying, “This man does nothing worthy of death or of bonds.”

32 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃

Agrippa said to Festus, “This man might have been set free if he had not appealed to Caesar.”