מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16

1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

Nimb’e Derbe naho mb’e Listra añe t’i Paoly le nanjo ty mpiòke atao Timoty, ana’ ty rakemba Jiosy, mpiato; Grika ty rae’e.

2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

Nitalili-soa aze o rahalahy e Listra naho Ikaoniomao.

3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

Niteà’ i Paoly ty hindreza’e lia, le rinambe’e vaho nisavare’e ty amo Jiosy nitobokeo, amy te songa nahafohiñe ty rae’e ondatio t’ie Grika.

4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

Ie niranga i rova rey le nitaroñe o fañè najado’ i Firàheñe naho i beim-pivory e Ierosaleme añe rey hambenañeo.

5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

Aa le niventèñe am-patokisañe o Fivorio vaho nitovoñe lomoñandro.

6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

Nañariary mb’e Frigià naho am-paripari’ i Galate iereo, amy te rinara’ i Arofo Masiñey tsy hitaroñe i tsaray an-tane’ Asia añe.

7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

Ie pok’ e Misià eo, le nipay higodañe mb’e Bitinia fe tsy napo’ i Arofo’ Iesoày.

8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

Aa le rinio’ iereo ty Misià vaho nizotso mbe Troasy mb’eo.

9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

Nisodehañe amy Paoly haleñe añ’ aroñaroñe t’indaty nte Makedonia nijohañe eo nihalaly ama’e ty hoe: Mitsa­hà mb’e Makedonia mb’ etoa hañolots’ anay.

10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

Ie niaroñaroña’ i Paoly, le nikotepe amy zao zahay hionjoñe mb’e Makedonia añe, fa napota’ay ty hatò t’ie kinanjin’ Añahare hitaroñe am’iereo i talili-soay.

11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

Aa le nijon-dàkañe boak’ e Troasy naho nivantañe mb’e Samotrakia, vaho nimb’e Neapolia añe amy loak’ àndroy.

12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

Boak’ ao le nimb’e Filipy, ty rova-fiaolo amy fari’ i Makedoniay, fa aman-tobe ty ao. Nitobok’ amy rovay andro tsy ampeampe zahay.

13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

Ie ami’ty andro Sabotse, niavotse i rovay nimb’ añ’olon-tsaka mb’eo, fa inao toem-pitalahoañe ty ey, le nitoboke nifanaontsy amo rakemba nivorivorio.

14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

Nahatsendreñe ty rakemba atao Lidiae, mpanao balike lamba malò-mavo an-drova atao Tiatira, mpitalaho aman’ Añahare; le sinoka’ i Talè ty arofo’e vaho hinao’e ty nitaroña’ i Paoly.

15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

Ie nalipotse naho o añ’anjomba’eo le nambarà’e ami’ty hoe: Naho atokisa’ areo ty fiatoako amy Talè, le mihovà an-trañoko vaho mañialoa ao. Le nazì’e zahay.

16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

Teo t’ie nimb’am-pitalahoam-beo ro nifanojeha ami’ty ampela amam-pañahy nahafitoky, ie nanontoñe vara maro amo talè’eo amy fizeke’ey.

17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

Norihe’e t’i Paoly naho zahay nitazataza ty hoe: Mpitoron’ Añahare Andindimoneñey ondati-retia, mpanoro antika i lalam-pandrombahañey.

18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

Andro maro t’ie nitolom-panao izay. Aa ie niembetse t’i Paoly, nitolike le nanoe’e ty hoe amy angatsey: Lilieko amy tahina’ Iesoà Norizañey, Iakaro! Le nifaok’ ama’e amy oray avao.

19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

Aa ie nirendre’ o tompo’eo te nifaok’ am’iereo ka ty fitama’ iareo vara, le tsinepa’ iereo t’i Paoly naho i Silasy vaho kinovovò’ iereo mb’ an-tsena mb’ aolo’ ondaty beio mb’eo,

20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

le nase­se añatrefa’ o bei’ i rovaio, naho nanoa’ iareo ty hoe: Mampirehoreho ty rova toy ondaty retiañe, fa Jiosy,

21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

vaho mandrisike sata faly tsy mete rambesentika ndra hambenan-tika nte-Roma.

22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

Aa le nitrao-piongake hiatreatre am’ iareo i lahialeñey; naho nihaloe’ o beio am’iareo o saro’eo vaho linily t’ie ho fofohen-kobaiñe.

23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

Aa ie kinabo­kabo’ iareo fofoke, le natafasiotse am-pandrohizañe ao vaho nafantok’ amy mpigarim-balabeiy te hambenañe soa.

24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

Kanao izay ty nandiliañe aze, le najo’e am-po’ ty efetse làlek’ ao iereo, vaho nazi’e an-dabarò o fandia’eo.

25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

Aa ie nimatokalembey, naho niloloke naho nisabo aman’ Añahare avao t’i Paoly naho i Silasy am-pijanjiña’ o mpirohio,

26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

le nivovoa’ ty ezeñezen-tane ra’elahy, nahafiozoñozoñe o faha’ i porozòio, songa sinoka’e o lalam-beio vaho sindre binala’e o silisilio.

27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

Tsekak’ amy firota’ey i mpi­garim-balabeiy le naheo’e te nidañadaña o lalam-beim-balabeio vaho napontsoa’e ty fibara’e hamoy aiñe amy te natao’e te nibolatitse o rinohio.

28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

Fe pinaza’ i Paoly ty hoe: Ko mijoy vatañe! Hene atoan-jahay!

29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

Aa le nitoka jiro i mpigaritsey naho nihitrike mb’eo nititititike vaho nihotrak’ am-pandia’ i Paoly naho i Silasy eo.

30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

Nakare’e le nanoe’e ty hoe: O androanavio, ino ty hanoeko handrombahako fiaiñe?

31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

Le hoe iereo: atokiso i Talè Iesoà, le ho rombaheñe—ihe naho o añ’an­jomba’oo,

32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

le nitaroña’e ty tsara’ Iehovà vaho amo añ’ anjomba’e iabio.

33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

Nindese’e amy ora’ i haleñeiy iereo nanasa o fereo, le nalipotse, ie naho o aze iabio;

34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

naho nampihovae’e añ’anjomba’e ao iereo naho nanjotsoa’e vaho nirebeke te niatoa’e t’i Andria­nañahare, ie naho o keleia’e iabio.

35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

Ie nazava i àndroy, le nirahe’ o beio o lahindefoñeo ami’ty hoe: Avotsoro indaty rey.

36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

Aa le natalili’ i mpigaritsey amy Paoly i entañey, ami’ty hoe: Fa nampañitrike ty hoe o beio t’ie ho hahàñe. Miavota arè, mañaveloa am-panintsiñañe.

37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

Fa hoe t’i Paoly am’iereo: Vinangovango’ iareo am-batraike tsy aman-jaka, zahay nte-Roma, vaho najo’ iareo am-balabey ao. Aa vaho haronjeñe mb’eo hao henaneo am-pianjiñañe? Aiy! Soa te ie ro homb’ etoa hañavotse anay.

38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

Ie natalili’ i mpigaritse rey amo beio i saontsiy, le nihembañe te nahajanjiñe t’ie nte-Roma.

39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

Aa le nimb’ eo iereo nifelek’ am’ iareo, nanese vaho nihalaly t’ie hiavotse i rovay.

40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

Niakatse i porozòy iereo le nimb’ añ’ anjomba’ i Lidiae mb’ eo naho nahaoniñe o rahalahio naho nañohò iareo, vaho nienga.