מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16

1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

Then he came to Derbe and Lystra: and behold there was a certain disciple there, named Timothy, the son of a believing Jewess, but of a Grecian father.

2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

Who was well spoken of by the brethren at Lystra and Iconium:

3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

wherefore Paul was desirous that he should go forth with him, and took and circumcised him because of the Jews that were in those parts; for they all knew that his father was a Greek.

4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

And as they passed through the cities, they delivered to them the decrees that had been made by the apostles and elders at Jerusalem.

5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

And so the churches were established in the faith, and increased in number daily.

6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

And when they had passed through Phrygia and Galatia, being forbidden by the holy Spirit to preach the word in Asia, they came to Mysia, and endeavoured to go to Bithynia:

7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

but the Spirit suffered them not.

8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

So they passed by Mysia, and came down to Troas.

9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

And Paul saw a vision in the night, There stood a certain man of Macedonia, intreating him and saying, Come over into Macedonia and help us.

10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

And as soon as he had seen the vision, immediately we endeavoured to depart into Macedonia, concluding that the Lord called us to preach the gospel to them.

11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

Therefore we set sail from Troas, and came in a direct course to Samothracia, and the day following to Neapolis;

12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

and from thence to Philippi, which is the chief city of that part of Macedonia, and a Roman colony. And we staid some time in this city.

13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

And on the sabbath-day we went out of the city to a river-side, where there used to be prayer: and we sat down and preached to the women that resorted thither.

14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

And a certain woman named Lydia, a purple-seller of the city of Thyatira, who worshipped God, heard us: whose heart the Lord opened to attend to the things that were spoken by Paul.

15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

And when she was baptized and her family, she requested us, saying, If ye have judged me to be faithful to the Lord, come into my house, and lodge there. And she constrained us.

16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

Now as we were going to the place of prayer, there met us a young woman that had a spirit of divination, who brought her masters much gain by soothsaying.

17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

She following Paul and us, cried out, saying, These men are the servants of the most high God, who shew us the way of salvation.

18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

And this she did for many days. But Paul being grieved, turned and said to the spirit, I command thee in the name of Jesus Christ to come out of her.

19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

And he came out that instant. And when her masters saw, that the hope of their gain was gone, they seized on Paul and Silas, and dragged them into the court to the magistrates.

20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

And when they brought them to the governors, they said, These men cause great disturbance in our city, for they are Jews, and teach customs,

21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

which it is not lawful for us to receive, nor practise, who are Romans.

22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

And the populace rose up together against them: and the officers stripped off their clothes, and ordered them to be scourged.

23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

And when they had given them many stripes, they cast them into prison, charging the jailor to keep them safely.

24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

Who having received such a charge, thrust them into the inner prison and fastened their feet in the stocks.

25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

Now in the middle of the night Paul and Silas were praying and singing praises to God, and the prisoners heard them.

26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

And on a sudden there was a great earthquake, so that the foundations of the prison were shaken; and immediately all the doors were opened, and every one's bonds were loosed.

27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

The jailor waking, and seeing the prison-doors open, drew his sword and was going to kill himself, thinking that the prisoners were fled.

28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

But Paul cried with a loud voice, saying, Do thyself no harm: for we are all here.

29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

Then he called for lights, and sprang in, and being in a tremor fell down before Paul and Silas:

30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

and bringing them out, he said, Sirs, what must I do to be saved?

31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

And they said, Believe on the Lord Jesus Christ, and thou shalt be saved, and thine house.

32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

And they spake unto him the word of the Lord, and to all in his family.

33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

And he took them at that very time of the night, and bathed their stripes: and was baptized, he and all his immediately after.

34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

And he brought them into his house, and spread a table for them, and rejoiced, believing in God with all his household.

35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

And when it was the day the governors sent the serjeants, saying, Let those men go.

36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

And the jailor told these words to Paul, saying, the governors have sent orders, that you should be discharged; now therefore depart, and go in peace.

37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

But Paul said unto them, They have publicly beaten us, uncondemned, and Romans, and cast us into prison, and do they now turn us out privately? No verily, let them come themselves and fetch us out.

38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

And the serjeants reported these words to the governors: and they were afraid when they heard that they were Romans.

39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

And they came and intreated them, and when they had brought them out, they desired them to leave the city.

40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

And when they were come out of the prison, they went into the house of Lydia: and seeing the brethren, they comforted them, and departed.