מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16

1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

He came also to Derbe and Lystra. And look, a certain disciple was there, named Timothy, the son of a Jewish woman who believed; but his father was a Greek.

2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

The brothers who were at Lystra and Iconium gave a good testimony about him.

3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

Paul wanted to have him go out with him, and he took and circumcised him because of the Jews who were in those parts; for they all knew that his father was a Greek.

4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

As they went on their way through the cities, they delivered the decrees to them to keep which had been ordained by the apostles and elders who were at Urishlim.

5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

So the congregations were strengthened in the faith, and increased in number daily.

6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

When they had gone through the region of Phrygia and Galatia, they were forbidden by the Rukha d'Qudsha to speak the word in Asia.

7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

When they had come opposite Mysia, they tried to go into Bithynia, but the Rukha of Yeshua did not allow them.

8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

Passing by Mysia, they came down to Troas.

9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

A vision appeared to Paul in the night. There was a man of Macedonia standing, begging him, and saying, "Come over into Macedonia and help us."

10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

When he had seen the vision, immediately we sought to go out to Macedonia, concluding that the Lord had called us to proclaim the Good News to them.

11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

Then, setting sail from Troas, we made a straight course to Samothrace, and the day following to Neapolis;

12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

and from there to Philipus, which is a principle city of that district of Macedonia, a colony. We were staying some days in this city.

13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

On the Sabbath day we went forth outside of the gate by a riverside, where we supposed there was a place of prayer, and we sat down, and spoke to the women who had come together.

14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

A certain woman named Lydia, a seller of purple, of the city of Thyatira, one who worshiped God, heard us; whose heart the Lord opened to listen to the things which were spoken by Paul.

15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

When she and her household were baptized, she urged us, saying, "If you have judged me to be faithful to the Lord, come into my house, and stay." So she persuaded us.

16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

It happened, as we were going to prayer, that a certain girl having a spirit of Python met us, who brought her masters much gain by fortune telling.

17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

She followed Paul and us, shouting, "These men are servants of the Most High God, who proclaim to you the way of salvation."

18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

She was doing this for many days. But Paul, becoming greatly annoyed, turned and said to the spirit, "I command you in the name of Yeshua Meshikha to come out of her." And it came out at once.

19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

But when her masters saw that the hope of their gain was gone, they seized Paul and Silas, and dragged them into the marketplace before the rulers.

20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

When they had brought them to the magistrates, they said, "These men, being Jews, are agitating our city,

21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

and set forth customs which it is not lawful for us to accept or to observe, being Romans."

22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

The crowd rose up together against them, and the magistrates tore their clothes off of them, and commanded them to be beaten with rods.

23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

When they had laid many stripes on them, they threw them into prison, charging the jailer to keep them safely,

24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

who, having received such a command, threw them into the inner prison, and secured their feet in the stocks.

25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

But about midnight Paul and Silas were praying and singing hymns to God, and the prisoners were listening to them.

26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

Suddenly there was a great earthquake, so that the foundations of the prison were shaken; and immediately all the doors were opened, and everyone's bonds were loosened.

27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

The jailer, being roused out of sleep and seeing the prison doors open, drew his sword and was about to kill himself, supposing that the prisoners had escaped.

28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

But Paul shouted loudly, saying, "Do not harm yourself, for we are all here."

29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

He called for lights and sprang in, and, fell down trembling before Paul and Silas,

30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

and brought them out and said, "Sirs, what must I do to be saved?"

31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

They said, "Believe in the Lord Yeshua, and you will be saved, you and your household."

32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

They spoke the word of the Lord to him, and to all who were in his house.

33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

He took them the same hour of the night, and washed their stripes, and was immediately baptized, he and all his household.

34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

He brought them up into his house, and set food before them, and rejoiced greatly, with all his household, having believed in God.

35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

But when it was day, the magistrates sent the sergeants, saying, "Let those men go."

36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

The jailer reported these words to Paul, saying, "The magistrates have sent to let you go; now therefore come out, and go in peace."

37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

But Paul said to them, "They have beaten us publicly, without a trial, men who are Romans, and have cast us into prison. Do they now release us secretly? No indeed. Let them come themselves and bring us out."

38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

The sergeants reported these words to the magistrates, and they were afraid when they heard that they were Romans,

39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

and they came and apologized to them. When they had brought them out, they asked them to depart from the city.

40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

They went out of the prison, and entered into Lydia's house. When they had seen the brothers, they encouraged them, and departed.