מַעֲשֵׂי הַשְּׁלִיחִים 16

1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃

And he came also to Derbe and Lystra, where there was a certain disciple named Timothy, the son of a believing Jewess, and of a Greek father.

2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃

He was well spoken of by the brothers in Lystra and Iconiun.

3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃

Now Paul, wishing that this man should accompany him on his journey, took him and circumcised him because of the local Jews, who all knew that his father was a Greek.

4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃

And as they went on their way through the cities they handed them the resolutions which the apostles and the elders in Jerusalem had ordained for them to keep.

5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃

So the churches were strengthened in the faith and continued to increase in number daily.

6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃

Then they went through Phrygia and Galatia, the Holy Spirit having forbidden them to proclaim the message in Asia.

7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃

When they got as far as Mysia, they attempted to enter Bithynia, but the Spirit of Jesus would not permit it;

8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃

and so they passed by Mysia and went on down to Troas.

9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃

Here a vision appeared to Paul in the night. There stood a man of Macedonia, entreating him and saying, "Come over into Macedonia and help us!"

10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃

So when he had seen the vision, we sought at once to go forth into Macedonia, because we concluded that God had called us to preach the gospel to them.

11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃

So we set sail from Troas and ran a straight course to Samothrace. The next day we arrived in Neapolis,

12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃

and thence came to Philippi, a city of Macedonia, the fore most in its district, a Roman colony. There we stayed for some time.

13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃

On the Sabbath Day we went outside the city gate, to a riverside, where we supposed there was a place of prayer; and we sat down and talked to the women who had gathered there.

14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃

Among them was a certain woman named Lydia, a seller of purple, who belonged to the town of Thyatira. She, since she was a worshiper of God, listened to us, and the Lord opened her heart to attend to what Paul said.

15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃

When she was baptized, and her household, she urged us, saying, "If in your judgment I am a believer in the Lord, come and stay at my house." And she compelled us to come.

16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃

Now as we were going to the place of prayer, a certain slave girl met us, who had a spirit of divination, and who brought her masters great gain by fortune-telling.

17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃

She used to follow after Paul and us, crying out again and again, "These men are servants of the most high God, who proclaimed to you the way of salvation."

18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃

She persisted in this for many days, until Paul, worn out, turned round and said to the spirit, "I charge you, in the name of Jesus Christ, to come out of her." In that very hour it came out of her.

19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃

But when her owners saw that their hopes of gain were gone, they seized Paul and Silas, and dragged them before the magistrates, into the market-place.

20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃

Then they brought them before the praetors, saying. "These fellows are Jews, who are making a great disturbance in our city.

21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃

"They are teaching customs which it is not lawful for us as Romans to adopt or practise."

22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃

The crowd, too, rose up together against them, and the praetors, after having them stripped, and after ordering them to be flogged,

23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃

had many lashes inflicted upon them, and put them in prison, with a charge to the jailer to keep them safe.

24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃

On receiving so strict an order he cast them into the inner prison, and made their feet fast in the stocks.

25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃

But at midnight, while Paul and Silas were praying and singing hymns to God, and the prisoners were listening to them,

26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃

suddenly there was a great earthquake, so that the very foundations of the prison-house were shaken; and instantly all the doors were opened, and every one’s chains fell off.

27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃

The jailer, roused from sleep, and seeing the doors wide open, drew his sword and was about to kill himself, because he thought that the prisoners had escaped.

28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃

But Paul shouted loudly to him. "Do yourself no harm; for we are all here!"

29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃

So he called for lights, and sprang in, and, trembling for fear, fell down before Paul and Silas,

30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃

and brought them out, saying, "Sirs, what must I do to be saved?"

31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃

"Believe on the Lord Jesus," they answered, "and you will be saved, you and all your household."

32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃

Then they spoke the message of the Lord to him, as well as to all who were in his house.

33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃

And he took them, the same hour of the night, and washed their wounds, and he was baptized at once, he and all his.

34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃

And after bringing them up into his house, he set food before them, overjoyed with all his household in having believed in God.

35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃

But in the morning the praetors sent their lictors with the order, "Let these men go."

36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃

The jailer reported the words to Paul, saying. "The praetors have sent to release you; so come out, and go in peace."

37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃

But Paul said. "They have flogged us publicly, uncondemned, men that are Roman citizens; and have thrown us into prison. Are they now going to get rid of us secretly? No, indeed! Let them come here, themselves and take us out."

38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃

The lictors reported these words to the praetors, who were frightened when they heard that they were Romans.

39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃

So they came and conciliated them, and after taking them out of prison, begged them to leave the town.

40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃

So Paul and Silas came out of the prison, and went to Lydia’s house; and after they had seen the brethren and encouraged them, they left Philippi.