שמואל ב 16

1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃

When David was a little past the top, look, Ziba the servant of Mippibaal met him, with a couple of donkeys saddled, and on them two hundred loaves of bread, and one hundred clusters of raisins, and one hundred summer fruits, and a bottle of wine.

2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃

The king said to Ziba, "What do you mean by these?" Ziba said, "The donkeys are for the king's household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as are faint in the wilderness may drink."

3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃

The king said, "Where is your master's son?" Ziba said to the king, "Look, he is staying in Jerusalem; for he said, 'Today the house of Israel will restore me the kingdom of my father.'"

4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃

Then the king said to Ziba, "Look, all that pertains to Mippibaal is yours." Ziba said, "I do obeisance. Let me find favor in your sight, my lord, O king."

5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃

When king David came to Bahurim, look, a man of the family of the house of Saul came out, whose name was Shimei, the son of Gera. He came out, and cursed still as he came.

6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃

He cast stones at David, and at all the servants of king David, and all the people and all the mighty men were on his right hand and on his left.

7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃

Shimei said when he cursed, "Be gone, be gone, you man of blood, and base fellow.

8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃

The LORD has returned on you all the blood of the house of Saul, in whose place you have reigned. The LORD has delivered the kingdom into the hand of Absalom your son. Look, you are caught by your own mischief, because you are a man of blood."

9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃

Then Abishai the son of Zeruiah said to the king, "Why should this dead dog curse my lord the king? Please let me go over and take off his head."

10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃

The king said, "What have I to do with you, you sons of Zeruiah? Because he curses, and because the LORD has said to him, 'Curse David;' who then shall say, 'Why have you done so?'"

11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃

David said to Abishai, and to all his servants, "Look, my son, who came forth from my bowels, seeks my life. How much more this Benjamite, now? Leave him alone, and let him curse; for the LORD has invited him.

12 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃

It may be that the LORD will look on my affliction and return good to me for his cursing today."

13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃

So David and his men went by the way; and Shimei went along on the hillside opposite him, and cursed as he went, threw stones at his flank, and threw dirt.

14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃

The king, and all the people who were with him, arrived weary at the Jordan, and he refreshed himself there.

15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃

Absalom, and all the people, the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.

16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃

It happened, when Hushai the Archite, David's friend, had come to Absalom, that Hushai said to Absalom, "Long live the king. Long live the king."

17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃

Absalom said to Hushai, "Is this your kindness to your friend? Why did you not go with your friend?"

18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃

Hushai said to Absalom, "No; but whomever the LORD, and this people, and all the men of Israel have chosen, his will I be, and with him I will stay.

19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃

Again, whom should I serve? Shouldn't I serve in the presence of his son? As I have served in your father's presence, so will I be in your presence."

20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃

Then Absalom said to Ahithophel, "Give your counsel what we shall do."

21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃

Ahithophel said to Absalom, "Go in to your father's secondary wives, that he has left to keep the house. Then all Israel will hear that you are abhorred by your father. Then the hands of all who are with you will be strong."

22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃

So they spread Absalom a tent on the top of the house; and Absalom went in to his father's secondary wives in the sight of all Israel.

23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃

The counsel of Ahithophel, which he gave in those days, was as if a man inquired at the oracle of God: so was all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.