הָרִאשׁוֹנָה לְפֶטְרוֹס 2

1 ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃

Putting away therefore all wickedness, all deceit, hypocrisies, envies, and all evil speaking,

2 וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃

as newborn babies, long for the pure spiritual milk, that with it you may grow,

3 אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃

if indeed you have tasted that the Lord is gracious.

4 אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃

Come to him, a living stone, rejected indeed by men, but chosen by God, precious.

5 ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃

You also as living stones are built up as a spiritual house, to be a holy priesthood, to offer up spiritual sacrifices, acceptable to God through Jesus Christ.

6 וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃

Because it is contained in Scripture, “Behold, I lay in Zion a chief cornerstone, chosen and precious. He who believes in him will not be disappointed.”

7 לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃

For you who believe therefore is the honor, but for those who are disobedient, “The stone which the builders rejected has become the chief cornerstone,”

8 והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃

and, “a stumbling stone and a rock of offense.” For they stumble at the word, being disobedient, to which also they were appointed.

9 ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃

But you are a chosen race, a royal priesthood, a holy nation, a people for God’s own possession, that you may proclaim the excellence of him who called you out of darkness into his marvelous light.

10 אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃

In the past, you were not a people, but now are God’s people, who had not obtained mercy, but now have obtained mercy.

11 אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃

Beloved, I beg you as foreigners and pilgrims to abstain from fleshly lusts which war against the soul,

12 והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃

having good behavior among the nations, so in that of which they speak against you as evildoers, they may see your good works and glorify God in the day of visitation.

13 והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃

Therefore subject yourselves to every ordinance of man for the Lord’s sake: whether to the king, as supreme,

14 אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃

or to governors, as sent by him for vengeance on evildoers and for praise to those who do well.

15 כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃

For this is the will of God, that by well-doing you should put to silence the ignorance of foolish men.

16 כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃

Live as free people, yet not using your freedom for a cloak of wickedness, but as bondservants of God.

17 נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃

Honor all men. Love the brotherhood. Fear God. Honor the king.

18 העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃

Servants, be in subjection to your masters with all respect, not only to the good and gentle, but also to the wicked.

19 כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃

For it is commendable if someone endures pain, suffering unjustly, because of conscience toward God.

20 כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃

For what glory is it if, when you sin, you patiently endure beating? But if when you do well, you patiently endure suffering, this is commendable with God.

21 כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃

For you were called to this, because Christ also suffered for us, leaving you an example, that you should follow his steps,

22 אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃

who didn’t sin, “neither was deceit found in his mouth.”

23 אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃

When he was cursed, he didn’t curse back. When he suffered, he didn’t threaten, but committed himself to him who judges righteously.

24 למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃

He himself bore our sins in his body on the tree, that we, having died to sins, might live to righteousness. You were healed by his wounds.

25 אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃

For you were going astray like sheep; but now you have returned to the Shepherd and Overseer of your souls.