מלכים א 20
| ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה׃ | 1 |
And Ben Hadad [the] king of Aram he gathered all army his and thirty and two king[s] [were] with him and horse[s] and chariotry and he went up and he laid siege on Samaria and he fought against it.
| וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה׃ | 2 |
And he sent messengers to Ahab [the] king of Israel the city towards. And he said to him thus he says Ben Hadad
| ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם׃ | 3 |
silver your and gold your [belongs] to me it and wives your and children your good [belong] to me they.
| ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי׃ | 4 |
And he answered [the] king of Israel and he said according to word your O lord my the king [belong] to you I and all that [belongs] to me.
| וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃ | 5 |
And they returned the messengers and they said thus he says Ben Hadad saying that I sent to you saying silver your and gold your and wives your and children your to me you will give.
| כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃ | 6 |
That - except about this time tomorrow I will send servants my to you and they will search house your and [the] houses of servants your and it will be every desirable thing of eyes your they will put in hand their and they will take [it].
| ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃ | 7 |
And he summoned [the] king of Israel all [the] elders of the land and he said know please and see that trouble this [man] [is] seeking for he sent to me for wives my and for children my and for silver my and for gold my and not I withheld [them] from him.
| ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה׃ | 8 |
And they said to him all the elders and all the people may not you listen and not you must be willing.
| ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃ | 9 |
And he said to [the] messengers of Ben Hadad say to lord my the king all that you sent to servant your at the first I will do and the thing this not I am able to do and they went the messengers and they brought back him word.
| וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃ | 10 |
And he sent to him Ben Hadad and he said thus may they do! to me [the] gods and thus may they add if it will suffice [the] dust of Samaria for handfuls for all the people which [is] at feet my.
| ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃ | 11 |
And he answered [the] king of Israel and he said speak may not he boast [one who] girds on like [one who] loosens.
| ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר׃ | 12 |
And it was when heard the word this and he [was] drinking he and the kings in the booths and he said to servants his set yourselves and they set themselves on the city.
| והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃ | 13 |
And there! - a prophet one he drew near to Ahab [the] king of Israel and he said thus he says Yahweh ¿ do you see all the multitude great this here I [am] about to give it in hand your this day and you will know that I [am] Yahweh.
| ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה׃ | 14 |
And he said Ahab by whom? and he said thus he says Yahweh by [the] young men of [the] officials of the provinces and he said who? will he begin the battle and he said you.
| ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים׃ | 15 |
And he mustered [the] young men of [the] officials of the provinces and they were two hundred two and thirty and after them he mustered all the people all [the] people of Israel [were] seven thousand.
| ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו׃ | 16 |
And they went out at the noontide and Ben Hadad [was] drinking drunken in the booths he and the kings thirty and two king[s] [who] was helping him.
| ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃ | 17 |
And they went out [the] young men of [the] officials of the provinces at the first and he sent Ben Hadad and people told to him saying men they have come out from Samaria.
| ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃ | 18 |
And he said if for peace they have come out seize them alive and if for battle they have come out alive seize them.
| ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃ | 19 |
And these [men] they went out from the city [the] young men of [the] officials of the provinces and the army which [was] behind them.
| ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים׃ | 20 |
And they struck down everyone man his and they fled Aram and it pursued them Israel and he escaped Ben Hadad [the] king of Aram on a horse and horsemen.
| ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה׃ | 21 |
And he went out [the] king of Israel and he struck down the horse[s] and the chariotry and he struck down among Aram a slaughter great.
| ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃ | 22 |
And he drew near the prophet to [the] king of Israel and he said to him go strengthen yourself and know and see [that] which you will do for to [the] return of the year [the] king of Aram [is] coming up on you.
| ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם׃ | 23 |
And [the] servants of [the] king of Aram they said to him [is] a god of mountains God their there-fore they were strong more than us and but let us do battle with them on the level ground if not we will be strong more than them.
| ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃ | 24 |
And the thing this do remove the kings each from place his and appoint governors in place of them.
| ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃ | 25 |
And you you will muster for yourself - an army like the army which fell from you and a horse like the horse - and chariotry like the chariotry and let us fight them on the level ground if not we will be strong more than them and he listened to voice their and he did thus.
| ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל׃ | 26 |
And it was to [the] return of the year and he mustered Ben Hadad Aram and he went up Aphek towards for battle with Israel.
| ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ׃ | 27 |
And [the] people of Israel they were mustered and they were supplied and they went to meet them and they encamped [the] people of Israel before them like two little flocks of goats and Aram they filled the land.
| ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה׃ | 28 |
And he drew near [the] man of God and he said to [the] king of Israel and he said thus he says Yahweh because that they have said Aram [is] a god of mountains Yahweh and not [is] a god of valleys he and I will give all the multitude great this in hand your and you will know that I [am] Yahweh.
| ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד׃ | 29 |
And they encamped these opposite to these seven days and it was - on the day seventh and it drew near the battle and they struck down [the] people of Israel Aram one hundred thousand foot soldier[s] in a day one.
| וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר׃ | 30 |
And they fled the [ones who] remained - Aphek towards into the city and it fell the wall on twenty and seven thousand man who remained and Ben Hadad he fled and he went into the city a room in a room.
| ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך׃ | 31 |
And they said to him servants his here! please we have heard that [the] kings of [the] house of Israel that [are] kings of covenant loyalty they let us put please sackcloth on loins our and ropes on head our and let us go out to [the] king of Israel perhaps he will let live life your.
| ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃ | 32 |
And they girded sackcloth on loins their and ropes on heads their and they went to [the] king of Israel and they said servant your Ben Hadad he says let it live please life my and he said ¿ [is] still he alive [is] brother my he.
| והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה׃ | 33 |
And the men they observed [the] signs and they hastened and they caught ¿ from him and they said [is] brother your Ben Hadad and he said go fetch him and he came out to him Ben Hadad and he brought up him on the chariot.
| ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו׃ | 34 |
And he said to him the cities which he took father my from with father your I will return and streets you will make for yourself in Damascus just as he made father my in Samaria and I with the covenant I will let go you and he made to him a covenant and he let go him.
| ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃ | 35 |
And a man one one of [the] sons of the prophets he said to companion his at [the] word of Yahweh strike me please and he refused the man to strike him.
| ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃ | 36 |
And he said to him because that not you listened to [the] voice of Yahweh here you [are] about to go from with me and it will strike down you the lion and he went from beside him and it met him the lion and it struck down him.
| וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃ | 37 |
And he found a man another and he said strike me please and he struck him the man completely and wounded.
| וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃ | 38 |
And he went the prophet and he stood for the king (beside *LH) the way and he disguised himself with ashes over eyes his.
| ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃ | 39 |
And he was the king passing by and he he cried out to the king and he said servant your - he went out in [the] midst of the battle and there! a man he turned aside and he brought to me a man and he said guard the man this if indeed he will be missing and it will be life your in place of life his or a talent of silver you will weigh out.
| ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃ | 40 |
And he was servant your doing them and them and he there not [was] he and he said to him [the] king of Israel [is] thus sentence your you you have decided.
| וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃ | 41 |
And he hastened and he removed the bandage (from over *Qk) eyes his and he recognized him [the] king of Israel that [was] one of the prophets he.
| ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃ | 42 |
And he said to him thus he says Yahweh because you have let go [the] man of total destruction my from a hand and it will be life your in place of life his and people your in place of people his.
| וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃ | 43 |
And he went [the] king of Israel to house his sullen and furious and he went Samaria towards.
