דברי הימים א 21

1 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל׃

And he rose up an adversary on Israel and he incited David to count Israel.

2 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם׃

And he said David to Joab and to [the] leaders of the people go count Israel from Beer Sheba and to Dan and bring [it] to me so let me know number their.

3 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל׃

And he said Joab may he add Yahweh to people his - like them a hundred times ¿ not O lord my the king [do] all of them [belong] to lord my to subjects why? does he seek this lord my why? will it become guilt for Israel.

4 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם׃

And [the] word of the king it prevailed over Joab and he went out Joab and he went about in all Israel and he came Jerusalem.

5 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב׃

And he gave Joab [the] number of [the] muster of the people to David and it was all Israel one thousand thousands and one hundred thousand man [who] drew out a sword and Judah four hundred and seventy thousand man [who] drew out a sword.

6 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב׃

And Levi and Benjamin not he enrolled in midst of them for it was abhorred [the] word of the king Joab.

7 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל׃

And it was displeasing in [the] eyes of God on the matter this and he struck Israel.

8 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃

And he said David to God I have sinned exceedingly that I have done the thing this and now cause to pass away please [the] guilt of servant your for I have acted foolishly exceedingly.

9 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃

And he spoke Yahweh to Gad [the] seer of David saying.

10 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך׃

Go and you will speak to David saying thus he says Yahweh three [things] I [am] holding out over you choose for yourself one from them so I may do [it] to you.

11 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך׃

And he went Gad to David and he said to him thus he says Yahweh take for yourself.

12 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר׃

Whether three years famine and or three months being swept away from before opponents your and [the] sword of enemies your - to overtaking [you] and or three days [the] sword of Yahweh and pestilence in the land and [the] angel of Yahweh destroying in all [the] territory of Israel and therefore consider what? will I bring back [the] [one who] sent me word.

13 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל׃

And he said David to Gad it is distress to me exceedingly let me fall please in [the] hand of Yahweh for [are] great compassion his exceedingly and in [the] hand of a human may not I fall.

14 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש׃

And he put Yahweh a pestilence on Israel and it fell of Israel seventy thousand person[s].

15 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי׃

And he sent God - an angel - to Jerusalem to destroy it and just as was destroying [it] he saw Yahweh and he relented on the calamity and he said to the angel destroying enough now let drop hand your and [the] angel of Yahweh [was] standing near [the] threshing floor of Ornan the Jebusite.

16 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם׃

And he lifted up David eyes his and he saw [the] angel of Yahweh standing between the earth and between the heavens and sword his drawn in hand his [was] stretched out over Jerusalem and he fell David and the elders covered in sackcloth on faces their.

17 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃

And he said David to God ¿ not I did I say to count the people and I [am] he (the shepherd *X*) who I have sinned and exceedingly I have done evil and these the sheep what? have they done O Yahweh God my let it be please hand your on me and on [the] house of father my and on people your not to a plague.

18 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃

And [the] angel of Yahweh he said to Gad to say to David that - he will go up David to set up an altar to Yahweh on [the] threshing floor of Ornan the Jebusite.

19 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה׃

And he went up David by [the] word of Gad which he had spoken in [the] name of Yahweh.

20 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים׃

And he turned Ornan and he saw the angel and [the] four sons his with him [were] hiding themselves and Ornan he threshed wheat.

21 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה׃

And he came David to Ornan and he looked Ornan and he saw David and he went out from the threshing floor and he bowed down to David face [the] ground towards.

22 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃

And he said David to Ornan give! to me [the] place of the threshing floor so I may build on it an altar to Yahweh for money full give it to me so it may be restrained the plague from on the people.

23 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃

And he said Ornan to David take [it] for yourself so may he do lord my the king the good in view his see I give the ox[en] for the burnt offerings and the threshing-sledges for the wood and the wheat for the grain offering everything I give.

24 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם׃

And he said the king David to Ornan In-deed certainly I will acquire [it] for money full for not I will take [that] which [belongs] to you for Yahweh and to offer up a burnt offering for nothing.

25 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות׃

And he gave David to Ornan for the place shekels of gold weight six hundred.

26 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה׃

And he built there David an altar to Yahweh and he offered up burnt offerings and peace offerings and he called out to Yahweh and he answered him by fire from the heavens on [the] altar of the burnt offering.

27 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה׃

And he spoke Yahweh to the angel and he returned sword his to sheath its.

28 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם׃

At the time that when saw David that he had answered him Yahweh on [the] threshing floor of Ornan the Jebusite and he sacrificed there.

29 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃

And [the] tabernacle of Yahweh which he had made Moses in the wilderness and [the] altar of the burnt offering at the time that [were] in the high place at Gibeon.

30 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃

And not he was able David to go before it to seek God for he was terrified of [the] sword of [the] angel of Yahweh.

The Plague of Jerusalem