מתיו 3
| בימים ההם, כשישוע והוריו גרו בנצרת, החל יוחנן המטביל להטיף במדבר יהודה. | 1 |
| בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ |
| ”חיזרו בתשובה!“קרא יוחנן.”שובו אל ה׳ כי מלכות השמים קרובה!“ | 2 |
| שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ |
| ישעיהו הנביא ניבא על פעילותו של יוחנן כשאמר:”קול קורא במדבר פנו דרך ה׳, ישרו מסילותיו.“ | 3 |
| הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ |
| בגדיו היו עשויים שער גמלים והייתה לו חגורת עור; הוא נהג לאכול ארבה ודבש־בר. | 4 |
| והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ |
| אנשים מירושלים, עמק־הירדן וכל אזור יהודה יצאו למדבר כדי לשמוע את דבריו, | 5 |
| ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ |
| ולאחר שהתוודו על חטאיהם, יוחנן הטביל אותם בנהר הירדן. | 6 |
| ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ |
| אולם כשראה יוחנן שפרושים וצדוקים רבים באים להיטבל, הוא דחה אותם.”בני נחשים אתם!“אמר להם יוחנן.”מי אמר לכם שתוכלו להימלט מהעונש שה׳ עתיד להביא עליכם? | 7 |
| ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ |
| לפני שתיטבלו אתם חייבים להוכיח במעשים שבאמת התחרטתם על חטאיכם. | 8 |
| לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ |
| אל תחשבו בלבכם:’אלוהים לא יעניש אותנו כי אנחנו יהודים, בני אברהם‘. הרי אלוהים יכול לעשות מהאבנים האלה בנים לאברהם! | 9 |
| ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ |
| ”כבר עכשיו מוכן גרזן המשפט של אלוהים לכרות כל עץ חסר תועלת שאינו נושא פרי. עצים חסרי תועלת ייכרתו ויישרפו! | 10 |
| וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ |
| ”אני כרגע מטביל במים את אלה שבאמת מתחרטים על מעשיהם הרעים, אולם בקרוב יבוא אדם גדול ונעלה ממני שאני לא ראוי אפילו לשאת את נעליו, והוא יטביל אתכם ברוח הקודש ובאש. | 11 |
| הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ |
| הוא יפריד בין המוץ לבין גרגירי החיטה – את המוץ ישרוף באש נצחית, ואילו את החיטה ישמור באסם.“ | 12 |
| אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ |
| באותו זמן בא ישוע מן הגליל אל נהר הירדן, כדי להיטבל על־ידי יוחנן. | 13 |
| ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ |
| יוחנן ניסה לשכנע אותו ואמר:”אתה צריך להטביל אותי, ולא אני אותך!“ | 14 |
| ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ |
| אולם ישוע עמד על דעתו ואמר:”הטבל אותי, בבקשה. עלי לעשות את כל הדרוש.“ויוחנן הטביל אותו. | 15 |
| ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ |
| מיד לאחר הטבילה, כשישוע יצא מהמים, השמים נפתחו מעליו והוא ראה את רוח אלוהים יורדת עליו בדמות יונה. | 16 |
| ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ |
| קול קרא מהשמים:”זהו בני אהובי, ובו אני חפץ.“ | 17 |
| והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ |
