מתיו 13
| באותו יום, בשעה מאוחרת יותר, עזב ישוע את הבית וירד אל החוף. | 1 |
And on that day, having departed from the house, Jesus was sitting beside the sea.
| תוך זמן קצר התאסף שם קהל כה רב, עד שישוע נאלץ להיכנס לסירה, ואילו כל העם נשאר על החוף. | 2 |
And many multitudes were gathered to him, so as for him (having entered in) to sit in the boat, and all the multitude had stood on the shore.
| ישוע הרבה ללמד את העם במשלים, והנה אחד מהם:”איכר יצא לזרוע בשדה. | 3 |
And he spoke many things to them in parables, saying, Behold, the man who sows went forth to sow.
| כשפיזר את הזרעים נפלו אחדים מהם בצד הדרך, והציפורים באו ואכלו אותם. | 4 |
And as he sowed, some fell by the wayside, and the birds came and devoured them.
| זרעים אחדים נפלו על אדמה סַלעִית, במקום שבו לא הייתה אדמה רבה. הנבטים צמחו במהירות באדמה הרדודה, | 5 |
But others fell upon the rocky places, where they had not much soil, and straightaway they sprang up because they had no depth of soil.
| אולם השמש הלוהטת צרבה אותם והם התייבשו ומתו, כי השורשים לא היו עמוקים. | 6 |
But when the sun was risen, they were scorched, and because they had no root they withered.
| זרעים אחדים נפלו בין הקוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים. | 7 |
And others fell in the thorns, and the thorns grew up and choked them.
| אולם זרעים אחדים נפלו על אדמה טובה ופורייה, ונשאו פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה. | 8 |
But others fell upon the good ground, and yielded fruit, some a hundredfold, some sixty, some thirty.
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“ | 9 |
He who has ears, let him hear.
| תלמידיו של ישוע באו אליו ושאלו:”מדוע אתה משתמש תמיד בדוגמאות קשות כל כך?“ | 10 |
And the disciples having come, they said to him, Why do thou speak to them in parables?
| הסביר להם ישוע:”רק לכם מותר לדעת את סודות מלכות השמים; לאחרים לא ניתן לדעת אותם. | 11 |
And having answered, he said to them, Because it has been given to you to know the mysteries of the kingdom of the heavens, but to those men it has not been given.
| כי מי שיש לו – יינתן לו עוד ויהיה לו שפע רב; ומי שאין – גם המעט שיש לו יילקח ממנו. | 12 |
For whoever has, to him will be given, and he will have abundance, but whoever has not, even what he has will be taken away from him.
| אני מדבר אל בני אדם במשלים מכיוון שכאשר מראים להם משהו הם לא רואים, וכאשר אומרים להם משהו הם לא שומעים וגם לא מבינים. | 13 |
Because of this I speak to them in parables, because seeing they see not, and hearing they hear not, nor do they understand.
| כך התקיימה נבואתו של ישעיהו:’שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל תדעו. | 14 |
And in them is fulfilled the prophecy of Isaiah, which says, By hearing ye will hear, and will, no, not understand, and seeing ye will see, and will, no, not perceive.
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע, ולבבו יבין ושב ורפא לו‘. | 15 |
For this people's heart became fat, and their ears hear heavily, and their eyes are shut, lest they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and should turn, and I will heal them.
| ”אולם אשרי עיניכם כי הן רואות, ואשרי אוזניכם כי הן שומעות. | 16 |
But blessed are your eyes, because they see, and your ears, because they hear.
| הרבה נביאים וצדיקים השתוקקו לראות את מה שאתם רואים ולשמוע את מה שאתם שומעים, אך לא זכו. | 17 |
For truly I say to you, that many prophets and righteous men longed to see the things that ye see, and did not see them, and to hear the things that ye hear, and did not hear them.
| ”זהו פירוש המשל: | 18 |
Hear ye then the parable of the man who sows.
| השביל הקשה שעליו נפלו חלק מהזרעים מסמל את לבו של האדם השומע את הבשורה, אך אינו מבין אותה; ואז בא השטן וחוטף את מה שנזרע בלבו. | 19 |
Of every man who hears the word of the kingdom, and does not understand it, evil comes, and snatches away what was sown in his heart. This is that which was sown by the wayside.
| האדמה הסלעית מסמלת את לבו של האדם השומע את הבשורה ומקבל אותה בשמחה. | 20 |
And that which was sown upon the rocky places, this is he who hears the word, and straightaway receiving it with joy,
| אולם לאמונתו אין עומק, והזרעים אינם מכים שורשים עמוקים. משום כך, ברגע של קושי ומבחן נעלמת התלהבותו והוא נובל. | 21 |
yet he has no root in himself, instead it is temporary. And when tribulation or persecution develops because of the word, straightaway he is caused to stumble.
| האדמה המכוסה קוצים מסמלת את האדם ששמע את הבשורה, אולם דאגות החיים ורצונו להתעשר חונקים את דבר האלוהים, והוא הולך ומפחית בעבודת אלוהים. (aiōn g165) | 22 |
And that which was sown in the thorns, this is he who hears the word, and the care of this age, and the deceitfulness of wealth, choke the word, and he becomes unfruitful. (aiōn g165)
| האדמה הטובה מסמלת את לבו של אדם המקשיב לבשורה, מבין אותה ומביא פרי רב, פי מאה, פי שישים ופי שלושים ממה שנזרע בלבם.“ | 23 |
But that which was sown upon the good ground, this is he who hears the word, and understands it, who indeed bears fruit, and is productive, some a hundredfold, some sixty, some thirty.
| ישוע סיפר להם משל נוסף:”מלכות השמים דומה לאיכר שזרע בשדה שלו זרעים טובים. | 24 |
He set forth another parable to them, saying, The kingdom of the heavens is compared to a man sowing good seed in his field.
| אולם לילה אחד, בזמן שהאיכר ישן, בא אויבו וזרע עשבי בר בין החיטה. | 25 |
But while the men slept, his enemy came and sowed tares in the midst of the wheat, and went away.
| כשהחלה החיטה לנבוט, נבטו גם עשבי הבר. | 26 |
And when the blade sprouted and produced fruit, then the tares also appeared.
| ”משרתיו של האיכר באו אליו ואמרו:’אדוננו, השדה שבו זרעת זרעים משובחים מלא עשבים!‘ | 27 |
But the bondmen of the house-ruler having come, they said to him, Sir, did thou not sow good seed in thy field? From where then does it have tares?
| ”’אחד מאויבי עשה זאת‘, אמר האיכר.”’האם אתה רוצה שנעקור את העשבים השוטים?‘שאלו המשרתים. | 28 |
And he said to them, A hostile man did this. And the bondmen said to him, Do thou desire therefore, after going, we would gather them up?
| ”’לא‘, השיב האיכר.’אתם עלולים לעקור בטעות גם את החיטה. | 29 |
But he said, No, lest while gathering up the tares, ye uproot the wheat together with them.
| הניחו להם לגדול יחד עד הקציר, ואז אומר לקוצרים לאסוף תחילה את העשבים השוטים ולשרוף אותם, ולאחר מכן לאסוף את החיטה ולהכניסה לאסם‘. “ | 30 |
Allow both to grow together until the harvest. And at the time of the harvest I will say to the reapers, Gather up first the tares, and bind them in bundles in order to burn them, but gather the wheat into my barn.
| ישוע סיפר להם עוד משל:”מלכות השמים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל אשר נזרע בשדה. למרות שגרגר זה קטן ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, והציפורים יכולות לבנות להן קן בין ענפיו.“ | 31 |
He set forth another parable to them, saying, The kingdom of the heavens is like a grain of mustard plant, which having taken, a man sowed in his field.
| 32 |
Which indeed is smaller than all seeds, but when it is grown, it is greater than the plants, and becomes a tree, so as for the birds of the sky to come and lodge in the branches of it.
| ישוע נתן להם דוגמה נוספת:”אפשר להמשיל את מלכות השמים לאישה המתכוננת לאפות לחם. היא לוקחת את כמות הקמח הדרושה ושמה מעט שמרים, עד שהבצק כולו תופח.“ | 33 |
He spoke another parable to them. The kingdom of the heavens is like leaven, which having taken, a woman hid in three measures of meal until it was all leavened.
| את כל אלה דיבר ישוע אל הקהל במשלים; ובלי משל לא דיבר אליהם. | 34 |
Jesus spoke all these things in parables to the multitudes, and he did not speak to them independent of a parable,
| כך הוא קיים את הנבואה:”אפתחה במשל פי, אביעה חידות מני־קדם“. | 35 |
so that what was spoken through the prophet might be fulfilled, which says, I will open my mouth in parables. I will utter things concealed from the foundation of the world.
| לאחר מכן עזב ישוע את ההמון ונכנס הביתה. תלמידיו ביקשו ממנו שיסביר להם את משל העשבים בשדה החיטה. | 36 |
Then having sent the multitudes away, Jesus came into the house. And his disciples came to him, saying, Explain to us the parable of the tares of the field.
| ”בן־האדם הוא האיכר הזורע את הזרעים הטובים“, הסביר להם ישוע. | 37 |
And having answered, he said to them, He who sows the good seed is the Son of man,
| ”השדה מסמל את העולם, הזרעים מסמלים את בני מלכות האלוהים, והעשבים מסמלים את האנשים השייכים לשטן. | 38 |
and the field is the world, and the good seed, these are the sons of the kingdom, but the tares are the sons of evil.
| האויב שזרע את עשבי־הבר בשדה החיטה הוא השטן, הקציר הוא סוף העולם והקוצרים הם המלאכים.“ (aiōn g165) | 39 |
And the enemy who sowed them is the devil, and the harvest is the end of the age, and the reapers are agents. (aiōn g165)
| ”כשם שבמשל זה נאספו העשבים ונשרפו, כך יהיה גם בסוף העולם. (aiōn g165) | 40 |
As therefore the tares are gathered up and burned in fire, so it will be at the end of this age. (aiōn g165)
| בן־האדם ישלח את מלאכיו, והם ידרשו מתוך המלכות את כל עושי הרע ואת כל אלה שמכשילים את האחרים, | 41 |
The Son of man will send forth his agents, and they will gather out of his kingdom all the stumbling-blocks, and those doing lawlessness,
| וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים | 42 |
and will cast them into the furnace of fire. There will be the weeping and the gnashing of teeth.
| ואילו הצדיקים יזרחו כשמש במלכות אביהם. מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב! | 43 |
Then the righteous will shine forth as the sun in the kingdom of their Father. He who has ears to hear, let him hear.
| ”מלכות השמים דומה לאוצר שאיש גילה בתוך שדה. בהתלהבותו הרבה מכר האיש את כל אשר היה לו, כדי שיוכל לקנות את השדה עם האוצר שמצא בו.“ | 44 |
Again the kingdom of the heavens is like a treasure hidden in the field, which a man having found, he hid. And from the joy of it, he goes and sells all, as many things as he has, and buys that field.
| ”מלכות השמים דומה לפנינה נהדרת שמצא סוחר בעת שחיפש פנינים מובחרות. | 45 |
Again, the kingdom of the heavens is like a man, a merchant, seeking fine pearls.
| כשגילה הסוחר את הפנינה היקרה, שהייתה ממש’מציאה‘, הלך ומכר את כל רכושו, כדי שיוכל לקנות אותה.“ | 46 |
Who, having found one very valuable pearl, after departing, sold all, as many things as he had, and bought it.
| ”אפשר לתאר את מלכות השמים גם בסיפור על דייג שהשליך את רשתו לים, ונלכדו בה כל מיני דגים. | 47 |
Again, the kingdom of the heavens is like a net that was cast into the sea, and gathered from every kind,
| כשנמלאה הרשת, הדייג הוציא אותה אל החוף והחל למיין את הדגים: את הטובים שם בסלים, ואת האחרים השליך. | 48 |
which, when it was full, after dragging to the shore, having sat down, they gathered the good into vessels, but they cast out the useless.
| כך יהיה גם בסוף העולם: המלאכים יבואו ויפרידו בין הרשעים ובין הצדיקים. (aiōn g165) | 49 |
So it will be at the end of the age. The agents will come forth, and separate the bad from among the righteous, (aiōn g165)
| את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים.“ | 50 |
and will cast them into the furnace of fire. There will be the weeping and the gnashing of teeth.
| ”האם אתם מבינים?“שאל אותם ישוע.”כן, “ענו התלמידים,”אנחנו מבינים.“ | 51 |
Jesus says to them, Have ye understood all these things? They say to him, Yes, Lord.
| וישוע הוסיף:”תלמיד שלמד והבין את מלכות השמים דומה לאיש עשיר שמוציא מאוצרו דברים עתיקים וגם חדשים.“ | 52 |
And he said to them, Because of this every scholar who has been instructed in the kingdom of the heavens is like a man, a house-ruler, who brings forth out of his treasure things new and old.
| כשסיים ישוע לספר להם את המשלים האלה, המשיך בדרכו. | 53 |
And it came to pass, when Jesus finished these parables, he departed from there.
| כשהגיע אל ביתו (בנצרת שבגליל) לימד את האנשים בבתי־הכנסת, והפליא את כולם בחכמתו ובניסים. | 54 |
And having come into his fatherland he taught them in their synagogue, so as for them to be astonished, and say, From where is this wisdom and powers in this man?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“תמהו האנשים.”הלא הוא בנו של הנגר, ואנחנו מכירים את מרים אמו ואת אחיו – יעקב, יוסף, שמעון ויהודה! | 55 |
Is not this the carpenter's son? Is not his mother called Mary, and his brothers, James and Joses and Simon and Judas?
| גם את אחיותיו אנחנו מכירים – הרי כולן גרות כאן. כיצד הוא יכול להיות גדול כל כך?“ | 56 |
And his sisters, are they not all near us? From where then are all these things in this man?
| והם רגזו מאוד על ישוע.”אין נביא בעירו!“אמר להם ישוע.”את הנביא מכבדים בכל מקום, מלבד בביתו ובקרב בני־עמו.“ | 57 |
And they were offended by him. But Jesus said to them, A prophet is not without honor, except in his fatherland, and in his house.
| ומאחר שלא האמינו בו הוא חולל שם נסים מעטים בלבד. | 58 |
And he did not many mighty works there because of their unbelief.
