< מארק 11 >

כאשר התקרבו לירושלים והגיעו לבית־פגי ובית־עניה, שעל הר הזיתים, פנה ישוע אל שניים מתלמידיו ואמר: 1
Ulyo ulya bha hizaga hu Yelusalemu, pabha hyela ga Besthfage na Bethania, wi Gamba ilya Mizeituni, uYesu abhatuma bhabhili muhati umwo mwa sundwa bhakwe
”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עַיִר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. 2
abhabhula, “Bhalaji hushijiji isha shi bhelana natyi. Pamu winjila umwo munzayaje idogovhi iya siinjilwe. Muyaule muilete hulini.
אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו,’האדון זקוק לעיר, אך הוא ישיב אותו בהקדם‘. “ 3
Nakhashele yayutyi uwabhula, 'Huje yenu mu bhomba ishi?', mubhajile ayanje ishi, 'U Bwana amwanza khashele abhuzwa ipa.'”
שני התלמידים נכנסו אל הכפר ומצאו את העיר עומד על השביל, קשור לשער אחד הבתים. בהתירם את העיר שאלו מספר אנשים שעמדו שם:”מה אתם עושים? לאן אתם לוקחים את העיר?“ 4
Bhabhalile nayaje idovhi ipinyile huzi hulyango uta ugwaguliwaza, bhayabhulila.
5
Bhamo abhantu bhalivhimile pala bhaha bhabhula, “Mubhomba yenu, ayaulile idogovhi ini?”
התלמידים השיבו שישוע ביקש מהם להביא לו את העיר, והאנשים לא התנגדו יותר. 6
Bhabha bhulile nishi uYesu ishabhulele, na abhanya bhaleha bhashila.
הם הביאו את העיר לישוע, וכל התלמידים הניחו את מעיליהם על גבו, כדי שישוע יוכל לשבת בנוח. 7
Asundwa bhabhili bhahaleta idogovhi wa Yesu bhahalanga amenda gao pamwa yakwe ili uYesu awezyaje awinjile.
רבים מן הקהל פרשו את מעיליהם על הדרך לפני ישוע, ואחרים כרתו ענפים והניחו אותם על הדרך. 8
Abhantu ibhinji bhahalaga amenda mwibalabala, nabhamo bhalanga amasamba agabhatemile afume humagunda.
הקהל, שנמלא התלהבות, נדחף ונדחק אל ישוע מכל עבר וקרא:”הושע־נא! ברוך הבא בשם ה׳! 9
Bhala abhabha bhatile witanzi lwakwe na bhala abhadajile bhakhoma kelele, “Hosana! Asayiwe nuyahweza witawa ilwa Bwana.
תבורך מלכות דוד הבאה עלינו! הושע־נא במרומים!“ 10
Usaiwe hutawala bhuwinza wayise witu Daudi! Hosana bhunu uli humwanya”
כל הקהל הזה ליווה את ישוע אל תוך העיר. מאוחר יותר נכנס ישוע לבית־המקדש והביט סביבו בתשומת לב מרובה, אולם מאחר שהשעה הייתה מאוחרת הוא עזב את המקום והלך עם תלמידיו לבית־עניה. 11
Epo uYesu ahinjila hu Yelusalemu abhala hukanisa ahenya shila hantu. Ishi uwakati wali bhubhalile ahabhala hu Bethania bhala ilongo na bhabhili.
למחרת בבוקר, בעזבם את בית־עניה, היה ישוע רעב. 12
Isiku ilyalya fwata pali bha bhuya afume hu Bethania, ali ni nzala.
הוא ראה מרחוק עץ תאנה עם עלים ירוקים ורעננים. ישוע התקרב אל העץ וחיפש תאנים, אולם לא מצא דבר מלבד עלים, כי טרם הגיעה העונה. 13
Alola ikwi ilya mtini amantyundu shahutali, abhala awenye huje agawezwa ahaje hahundti mwanya yakwe. Uwakati ula bhalaga wilyo, haga ahaga hahuthi ila amatundu, pipo hawali wakati mitini.
ישוע קילל את התאנה ואמר:”מהיום והלאה איש לא יאכל תאנים ממך!“והתלמידים שמעו זאת. (aiōn g165) 14
Alibhula, “Numo yayuthi uwa ilwa udundu afume huliwe nathele”. Asundwa bhahuvha. (aiōn g165)
הם חזרו לירושלים וישוע הלך ישר לבית־המקדש. הוא החל לגרש משם את הסוחרים והקונים, הפך את השולחנות של מחליפי הכספים ואת הדוכנים של סוחרי היונים, 15
Bhahinza hu Yelusalemu, wope ahinjila mushibhanza anda afumwe huzi abha kazwa nabhagula muhati iyikanisa. Agaluzanya imeza tana nwa nihela namatengo gabhala abhali bhakazwa injibha.
ולא הרשה לאיש לשאת כלים וסחורה דרך המקדש. 16
Haga aluhusu ya yunthi anyemule hahuthi mukanisa ahali hakaziwa.
ישוע פנה אל הקהל הנדהם:”כתוב בכתבי־הקודש:’ביתי בית־תפלה ייקרא לכל העמים‘. אולם אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ 17
Abhamanyizywa nayanje, “Lelo haga isimbilwe, 'nyumba yane ihaitwa ya labhe wabha panzi bhudti'? Lelo muvhishile ligwenyo lya bhafyula”.
ראשי הכוהנים והסופרים שמעו על מה שישוע עשה, והחלו לתכנן כיצד להיפטר ממנו. למעשה הם פחדו ממנו, מפני שכל העם העריץ אותו ואהב את מה שלימד. 18
Achungaji agosi hasimbi vhahuvha ishali ayanjile ilwa hugoje. Hata isho bhamwogopa pipo imbuga ihaswijiziwe namanyizye wakwe.
באותו ערב יצאו ישוע ותלמידיו אל מחוץ לעיר. 19
Shila wakati nishalyevhela pihafihaga, bhashilaga hujini.
בבוקר שוב עברו ליד עץ התאנה, ונדהמו לראות שהעץ יבש לגמרי. 20
Pali bhajenda nashaphi, bhalilola ikwi ili mutini lyumile paka pamakholo gakwe.
פטרוס נזכר במה שישוע עשה יום קודם ואמר:”ראה, רבי – העץ שקיללת התייבש לגמרי!“ 21
U Petulo ahinzuha nayanje, “Mwalimu! Enya, ikwiimitini ilyuhalilanile lyumile”.
”פשוט האמינו באלוהים“, אמר ישוע. 22
U Yesu ajibule, “Mubhanje ni imani lelo mwa Ngulubhi.
”אילו באמת האמנתם בכוחו של אלוהים, יכולתם לצוות על ההר הזה לזוז ממקומו ולהיזרק לים. אם תאמינו ולא תטילו ספק יתקיים דברכם. 23
Mwini imbabhula mubhanje ni imani ushili bhula igambaili, 'Epa, liwitaje lyilyo munsumbi khashele huli mashaka mmwoyo gwakwe lelo awamini ishayanjile shaibhoneha, isho shawanza Ungulubhi shawanza.
דעו לכם, אתם יכולים להתפלל בעד כל דבר, ואם תאמינו שתקבלו את אשר ביקשתם, באמת תקבלו! 24
Lelo imbabhula: shila hatyu isha mushilavha nishamubhuzwa kwaajili yumwene, mwaminilaje huje poshala vhape vhwibhe vinyu.
אבל בשעה שאתם מתפללים עליכם לסלוח תמיד לכל מי שאתם שומרים לו טינה, כדי שאביכם שבשמים יסלח גם לכם על חטאיכם. 25
Pala pamuwimilila na labhe, muwaziwa abhahumile hahundi amunaho ashizanye wabhene ashele hahuntyi ili uyise winyu uwali humwanya ambhahoshele amwe pia izwa mutulile.
אם לא תסלחו לאחרים – גם אביכם שבשמים לא יסלח לכם!“ 26
בינתיים ישוע ותלמידיו חזרו לירושלים, וישוע שב לבית־המקדש. אחדים מראשי הכוהנים הסופרים וזקנים באו אליו ושאלו בכעס:”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ 27
Bhahafiha hu Yelusalemu nandele. Hata pali ajenda mushibhaza, bhaha bhalila agosi bhachungaji na asimbi na ashigosi.
28
Bhahabhula, “Mamulaka bhuli ubhomba amambo iga?” Wope yunanu uwa pelile ama mulaka huje ugabhombaje?”
”אני אענה לשאלתכם בתנאי שאתם תענו לשאלתי“, השיב ישוע. 29
U Yesu abhabhula, “Imbabhuzwa limo. Namwe mujibu khimba bhule huje nihumamulaka ashi ingabhomba iga.
”אמרו לי, האם נשלח יוחנן המטביל על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ 30
Ulwozyo ulwa Yohana lwa hafuma humwanya au wabhanadamu? Ntabulili.”
הם התייעצו ביניהם:”אם נאמר שאלוהים שלח אותו, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. 31
Bhayangana bhene wa bhene bhahayanga, “Khashele khatuje, 'Wafumile humwanya', abhayanje, 'Mbona basi haga mwamwamini?'
אולם אם נאמר שלא אלוהים שלח אותו, כל העם יתנפל עלינו, כי כולם חושבים שיוחנן היה נביא שנשלח על־ידי אלוהים.“ 32
Lelo khatuje wabhaha fuma wa bhanadamu,'....” Ibhahogopa abhantu, mana abhantu bhalolile uYohana huje kuwa kamili.
לבסוף השיבו:”איננו יודעים.“על כן השיב להם ישוע:”אם כן, גם אני לא אענה לשאלתכם.“ 33
Bhahajibu uYesu bhayanga, “Hagatumenye. U Yesu abhula, “Wala ane simba bhula amwe humamulaka ashi ibhomba iga.

< מארק 11 >