לוּקָס 7
| לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. | 1 |
Jisasi'ma ana miko veama rempima huzami vagareteno zamatreno Kapaneamu kumate vu'ne.
| היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. | 2 |
Mago 100'a sondia vahete kva nera, vahe'mo'za antahi nemiza ne'mofo, kazokzo eri'za ne'amo'a, kri erino fri'za nehigeno,
| כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. | 3 |
ana sondia vahete kva ne'mo'a Jisasinkema nentahino, Jiu ranra vahe'mokizmi huzmantege'za kazokzo eri'za vahe'a eme azeri so'e hunteniegu ome antahigenaku Jisasintega vu'naze.
| הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, | 4 |
Zamagrama Jisasinte enehanati'za amanage hu'za hanaveti'za antahige'naze. Ana sondia kva nera knare'za nehia nekinka, Kagra amne aza hugahane.
| ”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ | 5 |
Na'ankure agra tagrikura avesineranteno, osi mono nontinena ki'ne.
| ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, | 6 |
Jisasi'a magoka zamagrane vuno, nontava'onte uravao nehigeno, ana sondia kva ne'mo'a rone'amokizimi huzmantege'za Jisasinte vu'za, huzmante'nea kea ome asami'naze. Ramoka nagri nontegama ezankura amuho osuo. Na'ankure nagri nontega kagrama e'arera knarera osu'noe. E'ina hu'nogu, Kagrite'ma esuana knare osu'noe.
| ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. | 7 |
E'ina hu'nogu, Kagrite'ma esuana knare osu'noe. Hianagi eri'za vahe'nimofo magoke ke hugeno kri'amo'a amne hunteno.
| מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ | 8 |
Na'ankure nagranena rankva ne'mofo agoraga'a mani'noge'za, ete sondia vahe'mo'za nagri nagorga mani'nage'na, nagrama anamofonku hu'na, vuo hugeno'a agra nevie. Hagi magomofonku eno hugeno'a, agra ne-e. Kazokzo eri'za vahenigu hu'na, e'ina huo hugeno anaza nehie.
| דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ | 9 |
Higeno Jisasi'ma ana ne'mofo kema nentahino'a tusi'a antri nehuno, rukrahe huno avariri'za vu'naza vahekura anage huno zamasami'ne. Magore hu'na Israeli vahepina amanahu amentintine vahera onketfa hu'noe.
| כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. | 10 |
Huzmantege'za e'naza vahe'mo'za rukrahe hu'za nontega ome kazana, ana kazokzo eri'za ne'mo knamreno mani'nege'za ome ke'naze.
| זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. | 11 |
Anama huteno henka Jisasi'a Nainie nehaza rankumate amage'ma nentaza disaipol naga'ane nevige'za, tusi'a veamo'za avariri'za magoka vu'naze.
| כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. | 12 |
Ana kuma kasante nevigeno, mago fri'nea nera eri'za atirami'zma e'naze. Ana a'mofona magoke mofavregino, kento'a mani'negeno ana kumapi tusi'a vahe krefamo'za ana a'enena e'naze.
| מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ | 13 |
Ramo ana a'ma ome negeno'a asunku hunenteno, Zavira oto nehuno,
| הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. | 14 |
anante eno sesenku'are ome avako nehigeza, zafa hu'za nevaza vahe'mo'za anante oti'naze. Jisasi'a anage hu'ne, Nehazavemoka Nagra otio hu'na kagrikura nehue!
| הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. | 15 |
Anama fri'nea ne'mo'a otino nemanino, agafa huno keaga nehigeno, Jisasi'a ana nera avazuhuno nererana ami'ne.
| הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ | 16 |
Tusi koro nehu'za Anumzamofo agi erisaga hu'za anage hu'naze. Agatererfa kasnampa ne' amu'nontifina efore nehigeno, Anumzamo'a Agra'a vahe'a eno zamaza nehie hu'naze!
| השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. | 17 |
Ama anazama Jisasi'ma hiazamofo agenkemo'a maka Judiane mika megagi'nea kumatamimpina vuno eno hu'ne.
| גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. | 18 |
Mono ti frente Jonima amage'ma nentaza disaipol naga'mo'za maka'zama Jisasi'ma hu'neazamofo agenke'a ome Jonina asamizageno, tare amage'manenta'a disaipol ne'tre kehuno,
| יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ | 19 |
Jisasi ome antahige'ogu huznanteno, Kagra egahiema hu'nea ne Mesaiaga tazama hunka taguvazi ne'pi, rumofonku avega antegahuno?
| שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ | 20 |
Higeno ana netremoke e'ne anage hu'ne Jisasina asami'na'e, Mono ti fre Joni'a amanage huno hurantegeta kantahigenaku neo'e. Kagra egahiema higeta avegama ante'nona tazahu ne' Mesaiagafi, rumofonku avega antegahuno?
| באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. | 21 |
Anankna fatgorera hakare rumofo rumofo kri eri'naza vea Jisasi'a zamazeri so'e nehuno, havi avamutmi zmagu'afinti hunezmanteno, rama'a zmurga asu hu'nea vahera zamazeri hari huzmante'ne.
| ”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. | 22 |
Ana huteno anage huno kenona zanirera, zanasami'ne, Vuta nazano negeta nentahita ha'azana Jonina ome asami'o, zamavu asu hu'nea vahe'mo'za hari nehazageno, zamagia haviza hu'namo'za zamagia refatgo nehazageno, fugonkrima eri'naza vahera neganamrazageno, zamagesa ankanire vahe'mo'za nentahizageno, fri vahe'mo'za onetizageno, zamunte omane vahe'pina Knare Musenkea huama nehie.
| ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ | 23 |
Hanki iza'o Nagri'ma ha'ma reonantesimo'a muse hugahie.
| לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? | 24 |
Joninkema eri'ne e'na'a netremokea vutakeno, Jisasi'a agafa huno tusi'a veapi Joninku huno, Ka'ma kopima vu'nazana na'a kenaku vu'naze? Jaho'mo hakema eri tagosi hu'nea zampi? I'o.
| אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. | 25 |
Hianagi Na'a ome kenaku vu'naze? Fru fru huno konariri'ane kukena hu'nea vahe ome kenafi? I'o, knare konariri'ane kukenama hu'za, so'e zampima nemaniza vahera, kini vahe nompi nemanize!
| מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. | 26 |
Hianagi na'a ome kenaku vu'naze? Kasnampa nepi? Izo tamage hu'na neramasmue. Ana ne'mo mika kasnampa vahera zmagatere'ne.
| על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. | 27 |
E'i ana nekura avontafepina amanage huno krente'ne, Ko, nagri ke erino vu vahera, huntogeno ugagota huganteno neviankino, agra kana variganteno vugahie. (Mal 3:1)
| ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ | 28 |
Nagra neramasamue, a'nemo'za kase zamante'naza vahepintira mago'mo'e huno Jonima agatere'nea nera omani'ne, ana nehigeno Anumzamofo Kumapina osi hu'nemo, agrira agetere'ne.
| כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. | 29 |
Maka vahe'mo'zane havige hu'za takesi zago eneriza vahe'mo'zanena ana nanekema nentahiza, Anumzamofo avu'avazamo'a fatgo hu'ne hu'naze. Na'ankure Joni'ma mono tifre zmantenegu ana hu'naze.
| אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. | 30 |
Hianagi Farisi mono vahe'mo'zane, kasegere ugagota hu'naza vahe'mo'za, Anumzamo'ma zamagri'ma zamaza hunaku retro hu'neazana zmefi humi'naze. Na'ankure zamagrira Joni'a mono tina fre ozmante'ne.
| ”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? | 31 |
Hagi na'ante huntena ama knafi vahe'mofo avu'avazankura avame kea hugahue. Zamagra nankna hu'naze hu'na hanue?
| הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ | 32 |
Zamagra mofavre'ramimo'za maketi kumapi mani'ne'za kehugantigama hiaza nehaze. Nehu'za roane'amokizmigura anage hu'naze, Tagra konke tafe ronanagi, tamagra avoa noraze. Zavite zagame hunanagi, zavira notaze.
| ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. | 33 |
Na'ankure mono tifrente Joni eno, bretine waini tine nonegetma, tamagra hutma havi avamu agripi mani'ne hu'naze.
| עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! | 34 |
Vahe'mofo Mofavremo eno ne'zane tine nenegetma, tamagra hutma, keho ne'za nevava nehuno, waini ti neneno, takesi zago eneriza vahe ene kumi vahe'ene raru huno nemanie nehaze!
| אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ | 35 |
Hianagi knare antahintahizana Agri'ma avaririza vahepi eriama nehie.
| פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. | 36 |
Mago Farisi ne'mo'a, Jisasina ne'za agrane ome nesniegu agi higeno vu'ne. Farisi ne'mofo noma'afi ne'zane trate aza tununte anteno mani'ne.
| באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. | 37 |
Anante ana kumateti mago kumi a'mo'a, Farisi ne'mofo nompi Jisasima nezama nene nehazankema nentahino, mago mananentake masave aravasta have tafempi me'negeno erino eno,
| כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. | 38 |
amefiga'a agare emaniteno, zavi neteno avunuteti agia sese nehuno, azokanu eri ho'mu nehuno, rama'a zupa agia antako nehuno, mana nentake masave tagino agare frente'ne.
| מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ | 39 |
Hagi Jisasima ke higeno e'nea Farisi ne'mo'a anazana negeno, amanage huno agu'afina agesa antahi'ne, ama kasnampa ne'ma mani'neresina, kumi' hu'nea a'mo avako Agrira nehiankino, agafa'a keno antahino nehuno kumi are huno hisine.
| ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. | 40 |
Jisasi'a Saimoni antahintahia negeno kenona'a huno, Saimoniga, naneke kasminaku nehue higeno, Saimoni'a huno, knareki Rempi hurami ne'moka amne kea huo.
| ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. | 41 |
Higeno Jisasi'a amanage hu'ne, Magora nofihu zago netrea ne'mo'a, tare ne'tre zagoa zanami'ne. Magomo'a 500ti zago nofi huno erigeno, mago'mo'a 5fu'a zota erine.
| הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ | 42 |
Hanki ana zagomofo nona'a hu'ne amiga osakeno, knareki atre'o, huno huzanante'ne. Iza agtereno ana zagoma nofitema netrea nekura avesinenteno tusi musena huntegahie?
| ”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. | 43 |
Saimoni'a kenona anage hu'ne, nagesama antahuana rama'a zagoma nofi'ma hu'nemo'e. Higeno Jisasi'a huno, Tamage hufatgo hunka hane.
| ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. | 44 |
Anante rukrehe huno ana ara negeno, Saimoninku huno, Kagra ama'i ara negano? Nagra nonka'afi emarerugenka nagia sese hanua tina afi onami'nane. Hianagi ko, ama a'mo'a avunuteti nagia sese nehuno, azokateti erihomu hunante'ne.
| ”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. | 45 |
Kagra nonka'afi enefrogenka nantako hunka onavre'nane. Hianagi nonka'afi efroregatira ama amo'a agafa huno nagiamofona antako huvava hu'ne.
| אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. | 46 |
Kagra masavena taginka nanumpina freonante'nane. Hianagi ama a'mo mananentake masevena tagino nagiamofona masavena frenante'ne.
| אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ | 47 |
E'ina agafare Saimoniga anage kagriku nehue, rama'a kumi ama amo hu'nege'na eri atrentogeno rama'azampi avesinenante. Hianagi osi'a kumi'ma atrente'nomo'a osi'a avesinenante.
| ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ | 48 |
Ana huteno Jisasi'a ana a'ku anage huno asami'ne, Kumika'a eritregantoe.
| האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ | 49 |
Hianagi trate'ma agrane zamaza tununte ante'za mani'namo'za, zamagra'a anage hu'naze. Iza'e ama nera, kumi'ma erinetreana?
| אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ | 50 |
Jisasi'a amanage huno ana ara asami'ne, Kamentintimo kaguvazianki, krimpa frune vuo.
