לוּקָס 7
| לאחר שסיים לדבר באוזני העם בא ישוע לכפר־נחום. | 1 |
After he had finished speaking in the hearing of the people, he entered into Capernaum.
| היה אז קצין רומאי, שמשרת אחד שאהב נטה למות. | 2 |
A certain centurion’s servant, who was dear to him, was sick and at the point of death.
| כאשר שמע הקצין על אודות ישוע, שלח אליו כמה מזקני היהודים כדי שיבקשו ממנו לבוא ולהציל את חיי המשרת. | 3 |
When he heard about Jesus, he sent to him elders of the Jews, asking him to come and save his servant.
| הזקנים באו אל ישוע והתחננו לפניו שייענה לבקשת הקצין.”אנא, מלא את בקשתו“, התחננו הזקנים, | 4 |
When they came to Jesus, they begged him earnestly, saying, “He is worthy for you to do this for him,
| ”כי הוא אוהב את עמנו ואף בנה לנו בית־כנסת מכספו!“ | 5 |
for he loves our nation, and he built our synagogue for us.”
| ישוע הלך איתם אל בית הקצין, אולם לפני הגיעם אל הבית שלח הקצין אחדים מחבריו אל ישוע כדי לומר לו:”אדוני, אל תטריח את עצמך! איני ראוי שתבוא אל ביתי, | 6 |
Jesus went with them. When he was now not far from the house, the centurion sent friends to him, saying to him, “Lord, don’t trouble yourself, for I am not worthy for you to come under my roof.
| ומסיבה זאת גם לא העזתי לבוא אליך בעצמי. בבקשה ממך, רק צווה שמשרתי יבריא והוא יבריא. | 7 |
Therefore I didn’t even think myself worthy to come to you; but say the word, and my servant will be healed.
| מנין לי הביטחון הזה? הרי אני רגיל לקבל פקודות מהממונים עלי, ואף לתת פקודות לחיילים תחת פקודי. אם אני אומר לחייל אחד:’לך‘, הוא הולך. אם אני אומר לחייל אחר:’בוא‘, הוא בא. אם אני אומר למשרתי:’עשה עבודה זאת או אחרת‘, הוא עושה אותה. כך גם אם תצווה על המשרת שיבריא – הוא יבריא.“ | 8 |
For I also am a man placed under authority, having under myself soldiers. I tell this one, ‘Go!’ and he goes; and to another, ‘Come!’ and he comes; and to my servant, ‘Do this,’ and he does it.”
| דברי הקצין הפליאו את ישוע. הוא פנה אל הקהל שליווה אותו ואמר:”בקרב כל עם ישראל לא ראיתי אדם בעל אמונה כזאת!“ | 9 |
When Jesus heard these things, he marveled at him, and turned and said to the multitude who followed him, “I tell you, I have not found such great faith, no, not in Israel.”
| כשחזרו חברי הקצין אל הבית ראו שהמשרת הבריא לחלוטין. | 10 |
Those who were sent, returning to the house, found that the servant who had been sick was well.
| זמן קצר לאחר מכן הלך ישוע עם תלמידיו אל העיירה נעים, וכרגיל הלך אחריו קהל גדול. | 11 |
Soon afterwards, he went to a city called Nain. Many of his disciples, along with a great multitude, went with him.
| כשהתקרב ישוע אל שער העיירה ראה תהלוכת־לוויה יוצאת מעיר. הייתה זאת הלוויה של בן יחיד לאם אלמנה, ובין האבלים היו רבים מתושבי המקום. | 12 |
Now when he came near to the gate of the city, behold, one who was dead was carried out, the only born son of his mother, and she was a widow. Many people of the city were with her.
| מראה האלמנה עורר את רחמי האדון והוא אמר לה:”אל תבכי.“ | 13 |
When the Lord saw her, he had compassion on her and said to her, “Don’t cry.”
| הוא ניגש ונגע באלונקה, ונושאיה עצרו.”נער, קום לחיים!“קרא ישוע. | 14 |
He came near and touched the coffin, and the bearers stood still. He said, “Young man, I tell you, arise!”
| הנער קם והחל לדבר אל הסובבים אותו וישוע השיבו לאמו. | 15 |
He who was dead sat up and began to speak. Then he gave him to his mother.
| הקהל, שנמלא פחד ורעדה, שיבח את האלוהים וקרא:”נביא גדול קם בינינו! היום ראינו את יד אלוהים!“ | 16 |
Fear took hold of all, and they glorified God, saying, “A great prophet has arisen among us!” and, “God has visited his people!”
| השמועה על המעשה של ישוע התפשטה בכל יהודה והאזור סביב. | 17 |
This report went out concerning him in the whole of Judea and in all the surrounding region.
| גם תלמידי יוחנן המטביל שמעו על מעשי ישוע וסיפרו ליוחנן את כל אשר שמעו. | 18 |
The disciples of John told him about all these things.
| יוחנן קרא אליו שניים מתלמידיו ושלח אותם אל ישוע כדי לשאול:”האם אתה המשיח, או שעלינו לחכות למישהו אחר?“ | 19 |
John, calling to himself two of his disciples, sent them to Jesus, saying, “Are you the one who is coming, or should we look for another?”
| שני התלמידים באו אל ישוע ואמרו:”יוחנן המטביל שלח אותנו אליך כדי לשאול: האם לך אנחנו מצפים, או למישהו אחר?“ | 20 |
When the men had come to him, they said, “John the Baptizer has sent us to you, saying, ‘Are you he who comes, or should we look for another?’”
| באותה עת ריפא ישוע אנשים רבים ממחלות, נגעים, רוחות רעות והשיב את הראייה לעיוורים רבים. | 21 |
In that hour he cured many of diseases and plagues and evil spirits; and to many who were blind he gave sight.
| ”לכו וספרו ליוחנן את כל אשר ראיתם ושמעתם כאן היום“, ענה ישוע לשאלתם.”ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים הולכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת אלוהים. | 22 |
Jesus answered them, “Go and tell John the things which you have seen and heard: that the blind receive their sight, the lame walk, the lepers are cleansed, the deaf hear, the dead are raised up, and the poor have good news preached to them.
| ועוד אמרו ליוחנן כי ברוך האיש שלא אהיה לו מכשול, אלא יאמין בי.“ | 23 |
Blessed is he who finds no occasion for stumbling in me.”
| לאחר שהלכו שני התלמידים דיבר ישוע אל הקהל על אודות יוחנן:”מה הלכתם לראות במדבר? האם הלכתם להתבונן בעשב הנע ברוח? | 24 |
When John’s messengers had departed, he began to tell the multitudes about John, “What did you go out into the wilderness to see? A reed shaken by the wind?
| אמרו לי, מה ציפיתם לראות? אדם לבוש בגדים יפים? הרי מי שלובש בגדים מפוארים גר בארמונות פאר ולא במדבר. | 25 |
But what did you go out to see? A man clothed in soft clothing? Behold, those who are gorgeously dressed and live delicately are in kings’ courts.
| מה באמת הלכתם לראות, נביא? כן! נביא הלכתם לראות, ואני אומר לכם שהוא גדול אף מנביא. | 26 |
But what did you go out to see? A prophet? Yes, I tell you, and much more than a prophet.
| על האיש הזה כתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה־דרכך לפניךָ‘. | 27 |
This is he of whom it is written, ‘Behold, I send my messenger before your face, who will prepare your way before you.’
| ובכן, לא נולד אדם גדול מיוחנן, ויחד עם זאת – הקטן במלכות האלוהים גדול ממנו!“ | 28 |
“For I tell you, among those who are born of women there is not a greater prophet than John the Baptizer; yet he who is least in God’s Kingdom is greater than he.”
| כל האנשים אשר שמעו את דברי יוחנן – אפילו גובי מכס – הצדיקו את דרישות אלוהים ונטבלו על־ידי יוחנן. | 29 |
When all the people and the tax collectors heard this, they declared God to be just, having been baptized with John’s baptism.
| אולם הפרושים וחכמי התורה דחו את תוכניתו של ה׳ למענם וסרבו להיטבל על־ידי יוחנן. | 30 |
But the Pharisees and the lawyers rejected the counsel of God, not being baptized by him themselves.
| ”מה יכול אני להגיד על אנשים כאלה?“שאל ישוע.”למה הם דומים? | 31 |
“To what then should I compare the people of this generation? What are they like?
| הם דומים לילדים במגרש משחקים שמתלוננים באוזני חבריהם:’ניגנו לכם בחליל אך לא רקדתם, קיננו לכם קינה, אך לא בכיתם‘.“ | 32 |
They are like children who sit in the marketplace and call to one another, saying, ‘We piped to you, and you didn’t dance. We mourned, and you didn’t weep.’
| ישוע המשיך:”יוחנן המטביל נהג לצום ולא שתה יין כל ימי חייו, ואתם קראתם לו’משוגע‘. | 33 |
For John the Baptizer came neither eating bread nor drinking wine, and you say, ‘He has a demon.’
| עכשיו בא בן־האדם שאוכל וגם שותה יין, ומה אתם אומרים?’האיש הזה זללן, הוא שותה יין ומתחבר עם חוטאים וטיפוסים מפוקפקים! | 34 |
The Son of Man has come eating and drinking, and you say, ‘Behold, a glutton and a drunkard, a friend of tax collectors and sinners!’
| אנשים יכירו בצדקת ה׳ וחוכמתו כאשר יראו איך צדיקיו חיים‘.“ | 35 |
Wisdom is justified by all her children.”
| פרוש אחד הזמין את ישוע לארוחה בביתו. ישוע נענה להזמנה, בא לבית הפרוש וישב ליד השולחן. | 36 |
One of the Pharisees invited him to eat with him. He entered into the Pharisee’s house and sat at the table.
| באותה עיר הייתה אישה חוטאת. משנודע לה כי ישוע מתארח בבית הפרוש, לקחה פח מלא מרקחת בשמים יקרים ובאה אל הבית. | 37 |
Behold, a woman in the city who was a sinner, when she knew that he was reclining in the Pharisee’s house, brought an alabaster jar of ointment.
| כשנכנסה אל הבית כרעה ברך לפני ישוע והרטיבה את רגליו בדמעותיה. בשערה הארוך היא ניגבה את רגליו, נישקה אותן ומרחה עליהן את הבשמים שהביאה. | 38 |
Standing behind at his feet weeping, she began to wet his feet with her tears, and she wiped them with the hair of her head, kissed his feet, and anointed them with the ointment.
| מארחו של ישוע ראה את המתרחש, ומכיוון שהכיר את האישה אמר בלבו:”אילו ישוע היה באמת נביא אלוהים, הוא היה יודע עם איזו אישה יש לו עניין!“ | 39 |
Now when the Pharisee who had invited him saw it, he said to himself, “This man, if he were a prophet, would have perceived who and what kind of woman this is who touches him, that she is a sinner.”
| ישוע ידע את מחשבות הפרוש ולכן אמר לו:”שמעון, ברצוני לומר לך משהו.“”דבר, רבי“, השיב שמעון. | 40 |
Jesus answered him, “Simon, I have something to tell you.” He said, “Teacher, say on.”
| ישוע סיפר לו את הסיפור הבא:”אדם הילווה כסף לשני אנשים: חמש מאות שקלים לאחד, ו־חמשת־אלפים שקלים לשני. | 41 |
“A certain lender had two debtors. The one owed five hundred denarii, and the other fifty.
| הואיל והשניים לא יכלו להחזיר את החוב, ריחם עליהם המלווה וויתר להם על החובות. מי לדעתך יאהב יותר את המלווה בעקבות מעשה נעלה זה?“ | 42 |
When they couldn’t pay, he forgave them both. Which of them therefore will love him most?”
| ”אני מניח שבעל החוב הגדול יותר“, ענה שמעון.”נכון מאוד“, הסכים ישוע. | 43 |
Simon answered, “He, I suppose, to whom he forgave the most.” He said to him, “You have judged correctly.”
| ואז הביט באישה ואמר לשמעון:”הבט באישה זאת; כשנכנסתי לביתך לא הצעת לי קערת מים כדי לרחוץ את רגלי מהאבק, ואילו אישה זו רחצה את רגלי בדמעותיה וניגבה אותן בשערה. | 44 |
Turning to the woman, he said to Simon, “Do you see this woman? I entered into your house, and you gave me no water for my feet, but she has wet my feet with her tears, and wiped them with the hair of her head.
| ”גם לא נשקת לי כמקובל, ואילו היא לא חדלה לנשק את רגלי מהרגע שבאתי לכאן. | 45 |
You gave me no kiss, but she, since the time I came in, has not ceased to kiss my feet.
| אתה לא טרחת למשוח שמן על ראשי, ואילו היא משחה את רגלי בבשמים ובשמנים יקרים. | 46 |
You didn’t anoint my head with oil, but she has anointed my feet with ointment.
| אהבתה הרבה מוכיחה שנסלחו לה חטאים רבים. אדם שנסלח לו מעט אוהב מעט.“ | 47 |
Therefore I tell you, her sins, which are many, are forgiven, for she loved much. But one to whom little is forgiven, loves little.”
| ישוע פנה אל האישה ואמר:”נסלחו לך חטאיך.“ | 48 |
He said to her, “Your sins are forgiven.”
| האורחים האחרים שישבו איתו ליד השולחן אמרו בלבם:”למי הוא חושב את עצמו שהוא סולח על חטאים?“ | 49 |
Those who sat at the table with him began to say to themselves, “Who is this who even forgives sins?”
| אולם ישוע המשיך ואמר לאישה:”אמונתך הושיעה אותך. לכי לשלום.“ | 50 |
He said to the woman, “Your faith has saved you. Go in peace.”
