לוּקָס 24
| ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. | 1 |
The however on [the] first [day] of the week dawn very early to the tomb they came bringing that they had prepared spices (and certain with them. *K)
| בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. | 2 |
They found then the stone rolled away from the tomb.
| הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. | 3 |
(and *k) Having entered (however *no) not they found the body of the Lord Jesus.
| הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. | 4 |
And it came to pass while (perplexing *N+kO) they about this that behold men two stood by them in (garment dazzling. *N+kO)
| בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. | 5 |
Terrified then were becoming they and bowing (their faces *N+kO) to the ground they said to them; Why seek you the living among the dead?
| ”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ | 6 |
Not He is here but He is risen! do remember how He spoke to you yet being in Galilee
| 7 |
saying The Son of Man that it behooves to be delivered into hands of men sinful and to be crucified and on the third day to arise.
| הנשים נזכרו בדברי ישוע | 8 |
And they remembered the declarations of Him,
| ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. | 9 |
And having returned from the tomb they related these things all to the eleven and to all the rest.
| (אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). | 10 |
It was now Magdalene Mary and Joanna and Mary the [mother] of James and the other women with them; (who *k) were telling to the apostles these things,
| אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. | 11 |
And appeared before them like folly the declarations (of them *N+kO) and they were not believing in them.
| אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. | 12 |
But Peter having risen up he ran to the tomb, and having stooped down he sees the linen strips (lying *k) alone and he went away in (himself *NK+o) wondering at that having come to pass.
| באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. | 13 |
And behold two of them on same the day were going to a village being distant stadia sixty from Jerusalem whose name [is] Emmaus.
| בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, | 14 |
and they themselves were talking with one another about all which having taken place these things.
| הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. | 15 |
And it came to pass during the talking by them and reasoning that Himself Jesus having drawn near He was walking along with them.
| אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. | 16 |
but the eyes of them were held not to know Him.
| ”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. | 17 |
He said then to them; What words [are] these that you exchange with one another walking? And (they stood still *N+KO) looking sad.
| אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ | 18 |
Answering now (the *k) one (from of them *O) (whose *k) (name *NK+o) Cleopas said to Him; You yourself alone visit (in *k) Jerusalem and not have known the [things] having come to pass in it in days these?
| ”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. | 19 |
And He said to them; What things? And they said to Him; The [things] concerning Jesus (of Nazareth, *N+kO) who was a man a prophet mighty in deed and word before God and all the people,
| אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. | 20 |
that then delivered up him the chief priests and the rulers of us to [the] judgment of death and crucified Him.
| ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, | 21 |
We ourselves however were hoping that He himself it is who is about to redeem Israel. But indeed (also *no) with all these things [the] third this day brings (today *ko) away from which these things came to pass.
| אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! | 22 |
However also women certain out from us amazed us Having been (at dawn *N+kO) to the tomb
| 23 |
and not having found the body of Him they came declaring also a vision of angels to have seen who say He [is] living.
| כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ | 24 |
And went some of those with us to the tomb and found [it] so even as also the women said, Him however not they saw.
| ”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? | 25 |
And He himself said to them; O foolish and slow of heart to believe in all that spoke the prophets;
| האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ | 26 |
Surely these things it was necessary for to suffer the Christ and to enter into the glory of Him?
| לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. | 27 |
And having begun from Moses and from all the Prophets (He interpreted *N+kO) to them in all the Scriptures the [things] concerning (of Himself. *NK+o)
| בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, | 28 |
And they drew near to the village where they were going, and He himself (appeared *N+kO) farther to be going.
| אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. | 29 |
And they constrained Him saying; do abide with us, for toward evening it is and has declined (now *no) the day. And He entered in to abide with them.
| כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. | 30 |
And it came to pass during the reclining of Him with them having taken the bread He blessed [it] and having broken [it] He was giving [it] to them.
| לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. | 31 |
Of them then were opened the eyes and they knew Him; And He himself vanished being seen from them.
| השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. | 32 |
And they said to one another; Surely the heart of us burning it was within us as He was speaking with us on the road (and *k) as He was opening to us the Scriptures?
| בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: | 33 |
And having risen up on [that] same hour they returned to Jerusalem and they found (gathered *N+kO) the eleven and those with them
| ”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ | 34 |
saying that Indeed has risen the Lord and He has appeared to Simon.
| השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. | 35 |
And they themselves were relating the [things] on the road and how He was known to them in the breaking of the bread.
| בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ | 36 |
These things now when they are telling He Himself (Jesus *K) stood in midst of them and says to them; Peace to you.
| הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! | 37 |
Having been terrified however and filled with fear having been they were thinking [themselves] a spirit to see.
| ”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? | 38 |
And He said to them; Why troubled are you and through why doubts do come up in (the heart *N+kO) of you?
| הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ | 39 |
do see the hands of Me and the feet of Me that I myself am He himself; do touch Me and do see for a spirit flesh and bones not has even as Me myself you see having.
| בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. | 40 |
And this having said (He showed *N+kO) to them the hands and the feet.
| על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ | 41 |
Still now while are disbelieving they for the joy and amazement He said to them; Have you anything to eat here?
| הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, | 42 |
And they gave to Him of a fish broiled part (and from honeycomb tablet. *KO)
| וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. | 43 |
And having taken [it] before them He ate [it].
| לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ | 44 |
He said now (unto *no) (to them; *N+kO) These [are] the words (of mine *NO) which I spoke to you still being with you that it behooves to be fulfilled all things which written in the law of Moses and (in the *no) Prophets and in [the] Psalms concerning Me.
| ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, | 45 |
Then He opened their mind to understand the Scriptures
| והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. | 46 |
And He said to them that Thus it has been written (and thus it was necessary for *K) Was to suffer the Christ and to rise out from [the] dead on the third day
| ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. | 47 |
and to be proclaimed in the name of Him repentance (to *N+KO) forgiveness of sins to all nations (having begun *N+kO) from Jerusalem.
| אתם עדים לקיום הנבואות האלה. | 48 |
You yourselves (now *k) (are *ko) witnesses of these things,
| עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ | 49 |
And behold (I myself am sending *NK+o) the promise of the Father of Mine upon you. you yourselves however do remain in the city (Jerusalem *k) until that you may be clothed with from on high power.
| לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. | 50 |
He led now them out until (to *N+kO) Bethany, and having lifted up the hands of Him He blessed them.
| תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. | 51 |
And it came to pass during the blessing by Him them He was separated from them and was carried up into heaven.
| התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, | 52 |
And they themselves having worshiped Him returned to Jerusalem with joy great
| ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. | 53 |
and were (through *N+KO) (all [times] *N+kO) in the temple (praising and *KO) blessing God. (Amen *K)
