< לוּקָס 24 >

ביום ראשון השכם בבוקר לקחו הנשים את המרקחת שהכינו והלכו אל הקבר. 1
Wauhā nanedauwaudaa hesee hauchauvadede, hajesejevesesanith haejeedadauwu hadausaesenanith, haenauuchaudenauau hathāeneevaudenee heesaanuthaunenau, nau jasae hauthauau nauguu.
בהגיען אל המקום גילו כי האבן הגדולה שסתמה את פתח הקבר הוזזה ממקומה. 2
Nau haenauhauvanauau hauunaugane haeausānene hehethee hadausaesee.
הן נכנסו פנימה, אך לא מצאו את גופתו של האדון ישוע. 3
Nau haejedānauau, nau haejeveedenauau hedanayaunene Vahadāhenith Hejavaneauthusaun.
הנשים היו במבוכה גדולה ולא הבינו מה קרה. לפתע נגלו אליהן שני אנשים לבושים גלימות מבריקות ונוצצות. 4
Nau hethauwuu daugaudauwuthajauthee heee, naune, hanesenethe henanenau haetheaugudaunā haenauasāaunenau hedāchaunene:
בפחד רב השתחוו הנשים לפני השניים.”מדוע אתן מחפשות את החי בין המתים?“שאלו השניים. 5
Nau daunāthajauthee, nau haenaunauagunauau vedauauwuu, haeāedauwunā, Naudu nananena haenaudehauna hanenaededaunaude nethee gaujauaudahehehau?
”הוא אינו נמצא כאן, הוא קם לתחייה! זיכרו שעוד בהיותו בגליל סיפר לכן שעל בן־האדם להימסר לידי אנשים רשעים, שיצלבו אותו, אבל ביום השלישי יקום לתחייה!“ 6
Hehauwanedau hede, hau jaegauhāde: dauyewuwuu neethāedauwunāna denausunanedaude Gananee,
7
Neesenehede, Heau henane hadvenavathe hejadenene wauwauchudaunanenau, nau hadsaethechauhude, nau nasese hadjaegauhāde.
הנשים נזכרו בדברי ישוע 8
Nau haedauyewuwunauau hedanadedaunene,
ומיהרו לשוב העירה, כדי לספר את החדשות לאחד־עשר התלמידים ולכל השאר. 9
Nau haenaudauwu hehethee needausaesenanith, nau haeauthedaunanauau vahee nuu hayauhuhau jasānee, nau vahee hauthauau.
(אלה הנשים שהלכו אל הקבר: מרים המגדלית, יוחנה, מרים אמו של יעקב ואחרות). 10
Haenane Mare Magdalene, nau Joanna, nau Mare henaune James, nau hauthauauau hesānauau henee henethaunādaunenau, neauthedaunauthee nuu hayauhuhau vadauhanau.
אולם דברי הנשים נשמעו באוזניהם כסיפור דמיוני, והם לא האמינו להן. 11
Nau hedanadedaunenau hathanadauwuyaugaune gaugauyaune, nau haejethauwaudaunaunauau.
אך פטרוס קם ורץ אל הקבר. בהביטו פנימה ראה את התכריכים מונחים במקומם, אך הגופה לא הייתה שם. הוא לא הבין מה קרה ועזב את המקום. 12
Hanaāegauhāde Peda, nau haeyeseneegau hadausaesenanith, nau haeewauguau, haenauhaude naunaujānaunee haeānaudanenau jessaa, nau haenaude, haegaugauanade hasaunee.
באותו יום הלכו שניים מתלמידיו של ישוע בדרך המובילה לעמאוס – כפר המרוחק כאחד עשר ק״מ מירושלים. 13
Nau, naune, hanesenethe haeyehaunenau henee hajesesenee hajasee hauauwudan Emmaus haseagu, hehethee Dādaunedan wauau nesaudauchu nau gauuu daugauha.
בעודם משוחחים ביניהם על מות ישוע, 14
Nau haeanadenauau wauhaunee vahee nuu hayauhuhau hasaunee.
הופיע לפתע ישוע עצמו ונלווה אליהם. 15
Nau hethauwuu, henee, dauanadethee wauhaunee nau haenaunaudedaunadenauau, Hejavaneauthusau Nehayau haeeauchauna, nau haenethauna.
אך השניים לא הכירוהו, כי עיניהם היו אחוזות. 16
Hau hesesānenau haedunenenau henee hadjaenaunauthee.
”על מה אתם משוחחים?“שאל אותם ישוע. השניים נעצרו, וישוע ראה שפניהם הביעו צער וכאב. 17
Nau haeāedauwuna, Hayewnau hadanadedaunenau nuu henee nananena hānegudaudenenau, daujajāwauaunadena, nau daudaneāauna?
אחד מהשניים, קליופס שמו, השיב:”אתה ודאי האדם היחיד בכל ירושלים שאינו יודע מה קרה בעיר בימים האחרונים.“ 18
Nau jasaa hanaaseede Cleopas, haeauchuhananadethaa, Gauhanane vavade dauhadavesane nuu Dādaunedan, nau gauhajaene hayauhuhau hasedaudenee hena nuu hesee?
”מה קרה בעיר?“שאל ישוע.”אנחנו מתכוונים לישוע מנצרת“, הסבירו השניים.”ישוע היה נביא שחולל נסים ונפלאות, ומורה חכם בעיני אלוהים ובעיני העם. 19
Nau haeāedauwuna, Hayewnau? Nau haeāedauwunaa, Heee Hejavaneauthusau Nazareth, nananede Haeyāhe naunaudāde hanasedaude nau hedanadede hathaāhenith Hejavaneauthu nau vahee henanedanede:
אבל ראשי הכוהנים ורבים ממנהיגנו אסרו אותו ומסרוהו לידי הרומאים, כדי שיגזרו עליו דין מוות, ואלה צלבו אותו. 20
Nau najanauau vevethahevahehauau nau hadauchuwunanevene neesevānethe gaujauaudahede hadneauchuwuhade, nau nesaethechauhude.
ואילו אנחנו חשבנו וקיווינו שהוא המשיח העתיד לגאול את עם־ישראל. כל מה שסיפרנו לך קרה לפני שלושה ימים, 21
Hau nejauwuwuhaunauau Nananede hadnenayaudede Israel: nau nauguu vahee nuu, desenee nanasāe hesee hāesenesedaudenee.
אך בזאת לא תם הסיפור! מספר נשים מקבוצתנו הלכו הבוקר אל הקבר, וכשחזרו היה בפיהן סיפור בלתי רגיל. הנשים סיפרו כי גופתו של ישוע נעלמה, וכי פגשו בקבר שני מלאכים שאמרו להן כי ישוע חי! 22
Haa, nau jasae hesānauau jea hadahenauau nenāvānauau, naugusāge neanedauthee hadausaesenanith;
23
Nau dejeveedethee hedanayaunene, nejenuusathee, neauthedathee, henee jea haenauhauvanauau hautheaunau neethāhaugaunee henee daujaenaedeyaugaune.
כמה מאנשינו מיהרו אל הקבר כדי לבדוק את דברי הנשים, ונוכחו שהן צדקו; גופתו של ישוע באמת נעלמה.“ 24
Nau hauthauauau hānethaunādaunene deyehaunauau hadausaesee, nau haeveedenauau vavade hesānauau neesenehenethe: hau haejenauhauvanauau.
”כסילים!“קרא ישוע.”האם כל־כך קשה לכם להאמין לדברי הנביאים בכתבי־הקודש? 25
Hanaāāedauwunaude, Hau hāhauwaenava nau gaunauanuu hadahenau hethauwaudanee vahee henee haeyāhehauau nethauthedathee:
האם לא ניבאו הנביאים באופן ברור שהמשיח יסבול את העינויים הנוראים האלה, לפני שיתגלה כבודו והדרו?“ 26
Naasauau Chris hadnasenede nuu, nau hadjedāde hadnedauvasāthaa.
לאחר מכן הוא ציטט להם פסוקים מן התנ״ך והסביר להם את כל מה שנאמר עליו בכתובים, החל מבראשית וכלה בדברי הנביאים. 27
Nau jeeejasesee Mosese nau vahee haeyāhehauau, neevavesāedauwunaude heee vahee hanathauthaunauhunee hayauhuhau hadnesenaedede Nehayau.
בינתיים התקרבו השלושה לעמאוס – הכפר שאליו היו מועדות פניהם. ישוע נראה כעומד להמשיך בדרכו, 28
Nau haeeauchauwu hajasee hauauwudan hasesathee: nau nehayau haenanedauneha hadjavesade.
אולם השניים הפצירו בו ללון בביתם, כי הייתה שעת ערב, וישוע נענה להזמנתם. 29
Hau haeneenadaunanauau, hathauhaugaunee, Hanedaudaunāa: hayānaesade, nau hesee hayāenauwusanauau. Nau haejedā hadnanedaudaunaude.
כשהתיישבו לאכול ברך ישוע על הלחם, פרס אותו והגישו להם. 30
Nau hethauwuu, daujanaugude haenethevetheheva, Haeedane jauaujau, nau haevaveene, nau haejeane, nau haevena.
לפתע כאילו נפקחו עיניהם, והם הכירו את ישוע. באותו רגע הוא נעלם מעיניהם. 31
Nau hesesānenau haegaunanenenau, nau hanaāaenaunauthee; nau haeeyauhaudenauau.
השניים החלו לספר זה לזה כיצד התרגשו בשעה שישוע דיבר אליהם וביאר להם את הכתוב בתנ״ך. 32
Nau hadāhene gauhauchāe hethauvaa, hanathadagaunee jaee, deanadethānauau jāthee, nau hāegaunanauwunānauau wauthaunauhanau?
בלי לאבד זמן קמו השניים וחזרו לירושלים, שם מצאו את אחד־עשר התלמידים ואחרים מתלמידי ישוע אשר קיבלו את פניהם בקריאה: 33
Nau haegauhānauau chauchaunu nau haejaeyehaunauau Dādaunedan, nau haeveehanauau jasānee haeaunauudaunāhenenau, nau hauthauau henee hanedaudaunādaunenau,
”האדון באמת קם לתחייה! הוא נגלה לפטרוס!“ 34
Vahadāde gauhāde hethauwuu, nau haenauhautheha Simon, hathahaugaunee.
השניים מעמאוס סיפרו כיצד נגלה ישוע גם אליהם כשהלכו בדרך, וכיצד הכירו אותו כשפרס את הלחם. 35
Nau haeauthedanauau hayauhuhau hanasedaunith hadesathee, nau hasaenaunāde daujeanauau jauaujau.
בשעה שדיברו הופיע ישוע בחדר ואמר:”שלום לכם!“ 36
Nau daunausunanadethee, Hejavaneauthusau Nehayau haetheaugu nahethāe hadauthee, nau hathāhaugaunee, Danādauyauau vanenathana.
הופעתו הבהילה אותם, כי חשבו שרוח רפאים לפניהם! 37
Hau haenānauaunauau nau haenāthajaunauau, nau hasethajauhaugaunee henee haenauhauvanauau vadathu.
”מדוע נבהלתם?“שאל ישוע.”מדוע אינכם מאמינים שאני הוא העומד לפניכם? 38
Nau hathauhuk, Naudu nananena haenāthajauna, nau naudu haegaugauuthajauna gauhānauha hadahenau?
הביטו בידי! הביטו ברגלי! אתם יכולים לראות ללא ספק שאני הוא העומד לפניכם! געו בי והיווכחו שאינני רוח, שהרי לרוח אין בשר ועצמות כפי שיש לי!“ 39
Nauhaudauwuu Najadenau nau Nauaudau, henee Nananenau nehayau: Vasanee, nau nauhauwuu; hanau vadathau hehauwudausānune nau hehauwudechaunave, hathauhauwuna.
בשעה שדיבר הראה להם ישוע את נקבי המסמרים בידיו ואת הפצעים ברגליו. 40
Nau dauhanadede, haenauhautheha hejadenau nau heaudau.
על אף שמחתם הרבה עדיין הטילו התלמידים ספק ולא האמינו. משום כך שאל אותם ישוע:”האם יש לכם כאן משהו לאכול?“ 41
Nau haejethauwuthajaunauau heee haunauwuthajaude, nau haegaugauuthajaunauau, Haeāedauwuna, Gauhajevetheneva hede?
הם הגישו לו חתיכת דג צלוי, 42
Nau haevenanauau hanesāhenith nauwu haeaujaunene, nau gauhauaugunaugauye.
וישוע אכל את הדג לנגד עיניהם. 43
Nau haeedane, nau haevethe hathaājenethe.
לאחר מכן אמר ישוע:”האם אינכם זוכרים שעוד בהיותי אתכם סיפרתי לכם שכל מה שאמרו עלי משה, הנביאים ובתהלים חייב להתקיים?“ 44
Nau haeāedauwuna, Nuu nanāe hanadedaunau hāauthedaunathadenenau, denausunethenaedevathana, henee vahee hayauhuhau hadnethauwunauauchuu, hanathauthaunauhuu henanavaavede Mosese, nau haeyāhehauau, nau psalms heee Nananenau.
ישוע פתח את לבם כדי שסוף סוף יבינו את הכתובים, 45
Hanaāegaunanauwunaude hadnaenauwunethe, henee hadnaenauwunethe wauthaunauhanau,
והוסיף:”עוד לפני זמן רב נכתב שעל המשיח להתענות, למות ולקום לתחייה ביום השלישי. 46
Nau haeāedauwuna, Hathauthaunauhuu, nau naasauau Chris hadnasenede, nau hadjaegauhāde hehethee gaujauaudahede nasese:
ועוד כתוב כי דבר אלוהים יצא אל כל העמים, החל מירושלים, וכי כל מי שיאמין בי ויחזור בתשובה יסלחו לו חטאיו. 47
Nau henee haugauthegaugauuthajaude nau hadjaegudanee wauchudaudenau hadnautheduhunee heee Heneseede nanadee jajaesenanedanede, hehethee Dādaunedan.
אתם עדים לקיום הנבואות האלה. 48
Nau nananena haenauwuna nuu hayauhuhau.
עתה אני עומד לשלוח אליכם את אשר הבטיח אבי. הישארו כאן בירושלים עד שיבוא רוח הקודש וימלא אתכם בכוח ובגבורה מן השמים.“ 49
Nau, naune, Nananenau vanenathana sayānee Nāsaunau hau theauguu hedan Dādaunedan, haunaude nananena hāchauwunagu nauguu naudahede hehethee hejavaa.
לאחר מכן הוא הוביל אותם אל בית־עניה, שם נשא את ידיו אל השמים וברך אותם. 50
Nau haejasesenedauwauna hajechaudanee Bethany, nau haeegauha, nau haevevethasa.
תוך כדי ברכתו נפרד מהם ישוע ועלה השמיימה. 51
Nau hethauwuu, daunausuvevethauchaude, Haenautha, nau haeejechauhau jethee hejavaa.
התלמידים השתחוו לו וחזרו לירושלים מלאי שמחה, 52
Nau haevevethedaunanauau, nau haejaeyehaunauau Dādaunedan nauguu vaseneethajaude:
ואת כל זמנם בילו בבית־המקדש כשהם מהללים ומברכים את האלוהים. 53
Nau dajauaunee haeanedaunauau jedauwuu Vadannauauwuu, hauwaunede nau haevevethedaunanauau Hejavaneauthu. Hethauvaa.

< לוּקָס 24 >