לוּקָס 20
| באחד מאותם ימים, כשלימד ישוע את העם בבית־המקדש וסיפר לו את בשורת ה׳, ניגשו אליו הכוהנים, הסופרים והזקנים ושאלו: | 1 |
And it came to pass on one of those days, as he was teaching the people in the temple, and preaching the good news, the chief priests and the scholars with the elders stood near.
| ”באיזו רשות אתה עושה את כל הדברים האלה?“ | 2 |
And they spoke, saying to him, Tell us, by what authority are thou doing these things? Or who is he who gave thee this authority?
| ”אענה לשאלתכם בתנאי שתענו לשאלתי“, השיב להם ישוע. | 3 |
And having answered, he said to them, I also will ask you one word, and ye tell me.
| ”האם יוחנן המטביל נשלח על־ידי אלוהים או על־ידי בני־אדם?“ | 4 |
The immersion of John, was it from heaven or from men?
| הם התייעצו ביניהם:”אם נגיד שאלוהים שלח את יוחנן, ישוע ישאל אותנו מדוע לא האמנו בו. | 5 |
And they reasoned with themselves, saying, If we should say, From heaven, he will say, Why did ye not believe him?
| אבל אם נגיד שאלוהים לא שלח את יוחנן, העם יתנפל עלינו, כי כולם מאמינים שיוחנן היה נביא מאת אלוהים.“ | 6 |
But if we say, From men, all the people will stone us, for they are convinced John is a prophet.
| לבסוף השיבו שאינם יודעים את התשובה. | 7 |
And they replied not to know from where.
| ”אם כן, גם אני לא אשיב לשאלתכם“, אמר ישוע. | 8 |
And Jesus said to them, Neither do I tell you by what authority I do these things.
| ישוע פנה אל העם וסיפר להם את המשל הבא:”איש אחד נטע כרם ענבים, השכיר אותו לכורמים זרים ונסע לארץ רחוקה לכמה שנים. | 9 |
And he began to speak this parable to the people. A man planted a vineyard, and leased it to farmers, and went abroad for a considerable time.
| בהגיע מועד הבציר שלח בעל הכרם אחד מאנשיו לאסוף את חלקו ביבול הענבים. אבל הכורמים הכו את השליח ושלחו אותו חזרה לאדוניו בידיים ריקות. | 10 |
And at the season he sent a bondman to the farmers, so that they would give him from the fruit of the vineyard. But having beaten him, the farmers sent him away empty.
| בעל הכרם שלח שליח אחר, אולם גורלו היה כגורל קודמו; הכורמים הכו אותו, קיללו אותו ושלחוהו בידיים ריקות. | 11 |
And he proceeded to send another bondman. And they, having beaten and shamefully treated, sent him also away empty.
| בעל הכרם שלח אדם שלישי, אבל גם אותו הם פצעו וגירשו משם. | 12 |
And he proceeded to send a third. And they also having wounded this man, cast him out.
| ”’מה אעשה?‘שאל את עצמו בעל הכרם.’אולי אם אשלח את בני האהוב הם יפחדו מפניו ויכבדו אותו‘. | 13 |
And the lord of the vineyard said, What shall I do? I will send my beloved son. Perhaps they will be made ashamed after seeing this man.
| אולם כשראו הכורמים את הבן אמרו:’יש לנו כאן הזדמנות: הבן הזה יירש את הכרם לאחר מות אביו, אולם אם נהרוג אותו נזכה אנחנו בכרם!‘ | 14 |
But when the farmers saw him, they deliberated among themselves, saying, This is the heir. Come, let us kill him, so that the inheritance may become ours.
| והכורמים גירשו את הבן מהכרם והרגו אותו.”מה לדעתכם יעשה בעל הכרם? | 15 |
And having cast him outside of the vineyard, they killed him. What therefore will the lord of the vineyard do to them?
| אני אומר לכם, הוא יבוא בעצמו, יהרוג את הכורמים וישכיר את הכרם לאחרים.“”חס וחלילה שיעשו כך האנשים!“קראו השומעים. | 16 |
He will come and destroy these farmers, and will give the vineyard to others. And having heard it, they said, May it not happen!
| ישוע נעץ בהם את מבטו ואמר:”מה לדעתכם כוונת הפסוק בתהלים:’אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה‘?“ | 17 |
But having looked upon them, he said, What then is this that is written, The stone that those who build rejected, this became the head of the corner?
| ישוע הוסיף:”מי שייפול על האבן הזאת יתנפץ לרסיסים, ומי שתיפול עליו האבן ישחק לאבק.“ | 18 |
Every man who falls on that stone will be broken, but on whomever it may fall, it will grind him to dust.
| הסופרים וראשי הכוהנים הבינו שהם הכורמים הרשעים במשל ורצו לאסור את ישוע, אבל הם פחדו שמא העם יחולל מהומות. | 19 |
And the chief priests and the scholars sought to throw hands on him in the same hour. And they were afraid, for they knew that he spoke this parable against them.
| הסופרים וראשי הכוהנים ציפו להזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולמסור אותו לידי השלטונות. יום אחד שלחו אליו מרגלים בדמות אנשים תמימים, כדי שינסו להכשילו בלשונו. | 20 |
And having watched him, they sent forth insidious men pretending themselves to be righteous, so that they might take hold of his word, in order to deliver him up to the rule and to the authority of the governor.
| ”רבי, “פתחו מרגלים אלה,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאיש אינו יכול להשפיע עליך לשקר. אנחנו גם יודעים שאתה באמת מלמד את דבר־אלוהים. | 21 |
And they questioned him, saying, Teacher, we know that thou speak and teach rightly, and thou do not accept a personage, but teach the way of God in truth,
| אמור לנו, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ | 22 |
Is it permitted for us to give tribute to Caesar or not?
| ישוע הבין את מזימתם ולכן ענה: | 23 |
But having perceived their craftiness, he said to them, Why do ye try me?
| ”תנו לי מטבע ואומר לכם. של מי הדמות החקוקה כאן? ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“”של הקיסר“, השיבו. | 24 |
Display to me a denarius. Whose image and inscription has it? And having answered, they said, Caesar's.
| ”אם כן, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ | 25 |
And he said to them, Then render the things of Caesar to Caesar, and the things of God to God.
| ניסיונם להכשילו בלשונו לא הצליח. הם התפעלו כל־כך מתשובותיו עד שלא היו מילים בפיהם. | 26 |
And they were unable to lay hold of his word before the people. And having marveled at his answer, they were silent.
| חבורה של צדוקים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) באה אל ישוע ושאלה: | 27 |
And some of the Sadducees having approached, those who say there is no resurrection, they questioned him,
| ”רבי, משה רבנו לימד אותנו בתורה שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. | 28 |
saying, Teacher, Moses wrote to us, if any brother dies, having a wife, and this man dies childless, that his brother should take his wife, and raise up seed to his brother.
| במשפחה אחת היו שבעה אחים. האח הבכור התחתן וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. | 29 |
There were therefore seven brothers. And the first having taken a wife, died childless.
| האח השני התחתן עם האלמנה, וגם הוא מת ולא השאיר בן. | 30 |
And the second took the woman, and this man died childless.
| כך היה גם עם האח השלישי. בקיצור, כל שבעת האחים התחתנו עם האישה האחת, כולם מתו ולא השאירו אחריהם ילדים. | 31 |
And the third likewise took her, and likewise also the seven; they left behind no children, and died.
| לבסוף מתה גם האישה. | 32 |
And last of all the woman also died.
| ”רבי, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הלא כל השבעה התחתנו אתה!“ | 33 |
In the resurrection therefore whose wife of them does she become? For the seven had her as wife.
| ”נשואין הם רק בשביל האנשים בעולם הזה“, השיב להם ישוע. (aiōn g165) | 34 |
And having answered, Jesus said to them, The sons of this age marry, and are given in marriage, (aiōn g165)
| ”אלה שיזכו לקום מן המתים ולחיות לנצח בעולם הבא, לא יינשאו. (aiōn g165) | 35 |
but those who are considered worthy to attain to that age, and the resurrection from the dead, neither marry, nor are given in marriage. (aiōn g165)
| בעולם הבא הם יהיו כמלאכים ושוב לא יכולים למות. הם גם בני־אלוהים, משום שקמו לתחייה. | 36 |
For neither can they die any more, for they are like the agents, and are sons of God, being sons of the resurrection.
| בנוגע לשאלתכם אם יקומו המתים לתחייה, משה רבנו אשרר בתורה את דבר תחיית המתים. כשתיאר משה כיצד נגלה אליו ה׳ בסנה הבוער, הוא קרא לה׳:’אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‘. | 37 |
But that the dead are raised, even Moses showed at the Bush when he calls the Lord, the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob.
| זה כדי לומר שה׳ הוא אלוהי החיים ולא של המתים, כי בעיני אלוהים האנשים האלה חיים.“ | 38 |
Now he is not God of the dead, but of the living, for all live to him.
| ”יפה ענית, רבי“, שיבחו אותו סופרים אחדים, | 39 |
And some of the scholars having answered, they said, Teacher, thou said well.
| ואיש לא העז לשאול אותו שאלות נוספות. | 40 |
For they no longer dared to question him anything.
| שאל אותם ישוע שאלה:”מדוע טוענים האנשים שהמשיח הוא בן־דוד? | 41 |
And he said to them, How do they say the Christ is David's son?
| הלא דוד עצמו אומר בתהלים:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני | 42 |
Even David himself says in the book of Psalms, The Lord said to my Lord, Sit thou at my right hand,
| עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. | 43 |
until I will place thine enemies a footstool of thy feet.
| כיצד יכול המשיח להיות בנו של דוד וגם אדוניו?“ | 44 |
David therefore calls him Lord, and how is he his son?
| בעוד כל העם מקשיב לו פנה ישוע אל תלמידיו ואמר: | 45 |
And while all the people were listening, he said to his disciples,
| ”היזהרו מהסופרים שאוהבים ללבוש גלימות ולהיראות לפני האנשים בשווקים, כדי שכולם ייתנו להם כבוד. הם אוהבים לשבת במושבות הנכבדים בבית־הכנסת ובסעודות וחגיגות. | 46 |
Beware of the scholars, who desire to walk around in long robes, and love greetings in the marketplaces, and chief seats in the synagogues, and places of honor at the feasts,
| הם מעמידים פני צדיקים תמימים, ומתפללים בציבור תפילות ארוכות כדי לעשות רושם, אבל באותה עת הם מרמים את האלמנות ומגרשים אותן מבתיהן. משום כך אלוהים ישפוט אותם בחומרה רבה מאוד.“ | 47 |
who devour widows' houses, and in pretence make long prayers. These will receive greater damnation.
