לוּקָס 19
| ישוע הגיע ליריחו ועבר ברחובות העיר. | 1 |
And [Jesus] entered and passed through Jericho.
| אדם אחד בשם זכי, אשר היה מנהל בכיר ברשויות המכס, בעל השפעה וכמובן עשיר גדול, | 2 |
And behold, [there was] a man named Zaccheus, who was the chief among the publicans, and he was rich.
| רצה לראות את פניו של ישוע. אבל זכי היה נמוך־קומה, והקהל הרב הסתיר ממנו את ישוע. | 3 |
And he sought to see Jesus who he was; and could not for the crowd, because he was little of stature.
| זכי רץ לפני הקהל הרב וטיפס על עץ שיקמה בצד הדרך על מנת שיוכל להתבונן בישוע ללא הפרעה. | 4 |
And he ran before, and climbed up upon a sycamore-tree to see him; for he was to pass that [way].
| כאשר עבר ישוע ליד העץ, הרים את עיניו והביט בזכי.”זכי, “קרא לו ישוע בשמו,”רד מהר מהעץ, כי היום עלי להתארח בביתך.“ | 5 |
And when Jesus came to the place, he looked up, and saw him, and said to him, Zaccheus, make haste, and come down: for to-day I must abide at thy house.
| זכי מיהר לרדת מהעץ וקיבל את פניו של ישוע בשמחה ובששון. | 6 |
And he made haste, and came down, and received him joyfully.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הקהל.”ישוע עומד להתארח בביתו של חוטא ידוע!“רטנו. | 7 |
And when they saw [it], they all murmured, saying, That he was gone to be guest with a man that is a sinner.
| אולם זכי עמד לפני האדון ואמר:”אדוני, מהיום והלאה אתן את מחצית רכושי לעניים וכל מי שלקחתי ממנו כסף במרמה, אחזיר לו פי הארבע!“ | 8 |
And Zaccheus stood, and said to the Lord; Behold, Lord, the half of my goods I give to the poor; and if I have taken any thing from any man by false accusation, I restore [him] four-fold.
| ”היום באה ישועה לבית הזה!“קרא ישוע.”כי זכי הוא בן־אברהם. | 9 |
And Jesus said to him, This day is salvation come to this house, forasmuch as he also is a son of Abraham.
| ואכן בן־האדם בא לחפש ולהושיע את האובדים.“ | 10 |
For the Son of man is come to seek and to save that which was lost.
| כשהתקרבו לירושלים, ישוע סיפר לתלמידיו משל, כדי לתקן את הרושם המוטעה שהיה להם שמלכות האלוהים עומדת לבוא בכל רגע. | 11 |
And as they heard these things, he added and spoke a parable, because he was nigh to Jerusalem, and because they thought that the kingdom of God would immediately appear.
| ”אציל אחד נקרא לארץ רחוקה כדי לקבל את כתר המלוכה על מחוז מגוריו. | 12 |
He said therefore, A certain nobleman went into a far country to receive for himself a kingdom, and to return.
| לפני צאתו לדרך קרא לעשרה ממשרתיו, נתן לכל אחד מהם מטבע זהב ואמר:’השקיעו את הכסף וסחרו בו עד שאחזור‘. | 13 |
And he called his ten servants, and delivered them ten pounds, and said to them, Occupy till I come.
| רבים מבני ארצו של המלך המיועד שנאו אותו, ואף שלחו בעקבותיו משלחת שהודיעה לו:’איננו רוצים שתמלוך עלינו!‘“ | 14 |
But his citizens hated him, and sent a message after him, saying, We will not have this [man] to reign over us.
| ”מחאתם לא הועילה, והאציל הוכתר למלך. כשחזר המלך לביתו קרא אליו את עשרת המשרתים, ושאל אותם מה עשו בכסף שנתן להם וכמה הרוויחו. | 15 |
And it came to pass, that when he had returned, having received the kingdom, then he commanded these servants to be called to him, to whom he had given the money, that he might know how much every man had gained by trading.
| המשרת הראשון בא ואמר:’אדוני, ממטבע הזהב שנתת לי הרווחתי עשרה מטבעות זהב‘. | 16 |
Then came the first, saying, Lord, thy pound hath gained ten pounds.
| ”’יפה מאוד, משרתי הטוב!‘שיבח אותו המלך.’מאחר שהוכחת את נאמנותך במעט שהפקדתי בידך, אני ממנה אותך שליט על עשר ערים‘. | 17 |
And he said to him, Well, thou good servant: because thou hast been faithful in a very little, have thou authority over ten cities.
| ”גם המשרת השני דיווח על רווח, פי חמישה ממה שקיבל. | 18 |
And the second came, saying, Lord, thy pound hath gained five pounds.
| ”’אותך אני ממנה שליט על חמש ערים‘, אמר לו המלך. | 19 |
And he said likewise to him, Be thou also over five cities.
| אחר כך בא המשרת השלישי ואמר:’אדוני, הנה המטבע שנתת לי; שמרתי אותו במטפחת ולא נגעתי בו. | 20 |
And another came, saying, Lord, behold, [here is] thy pound, which I have kept laid up in a napkin:
| כי פחדתי ממך, מפני שאתה איש קשה; אתה לוקח מה שלא שייך לך וקוצר את מה שלא זרעת‘. | 21 |
For I feared thee, because thou art an austere man: thou takest up what thou layedst not down, and reapest what thou didst not sow.
| ”’רשע שכמוך!‘קרא המלך בזעם.’איש קשה אני? מיד אראה לך כמה קשה אני יכול להיות! אם ידעת שאני לוקח מה שלא שייך לי וקוצר את מה שלא זרעתי, | 22 |
And he saith to him, Out of thy own mouth will I judge thee, [thou] wicked servant. Thou knewest me to be an austere man, taking up what I laid not down, and reaping what I did not sow:
| מדוע לא הפקדת את הכסף בבנק? כך לפחות הייתי מקבל ריבית!‘ | 23 |
Why then gavest thou not my money into the bank, that at my coming I might have required my own with interest?
| ”המלך פנה אל העומדים סביבו ופקד:’קחו ממנו את המטבע ותנו לאיש שהרוויח את הסכום הגדול ביותר!‘ | 24 |
And he said to them that stood by, Take from him the pound, and give [it] to him that hath ten pounds.
| ”’אבל, אדון‘, אמרו במחאה,’יש לו מספיק!‘ | 25 |
(And they said to him, Lord, he hath ten pounds.)
| ’נכון‘, השיב המלך.’אני אומר לכם, מי שיש לו – יינתן לו עוד; מי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו. | 26 |
For I say to you, That to every one who hath shall be given; and from him that hath not, even what he hath shall be taken away from him.
| ובנוגע לאויבי אשר לא רצו שאמלוך עליהם – הביאו אותם הנה והוציאו אותם להורג לפני‘.“ | 27 |
But those my enemies, who would not that I should reign over them, bring hither, and slay [them] before me.
| ישוע סיים את דבריו והמשיך בדרכו לעלות לירושלים עם תלמידיו. | 28 |
And when he had thus spoken, he went before, ascending towards Jerusalem.
| בהתקרבם אל בית־פגי ובית־עניה שעל הר הזיתים, קרא אליו ישוע שנים מתלמידיו ואמר: | 29 |
And it came to pass, when he had come nigh to Bethphage and Bethany, at the mount called [the mount] of Olives, he sent two of his disciples,
| ”לכו אל הכפר ממול, ובכניסה תראו עיר קשור שאיש עדיין לא רכב עליו. התירו את העיר והביאו אותו אלי. | 30 |
Saying, Go ye into the village over against [you]; in which at your entering ye will find a colt tied, on which yet never man sat: loose him, and bring [him hither].
| אם מישהו ישאל אתכם מה אתם עושים, אמרו לו:’האדון זקוק לעיר‘. “ | 31 |
And if any man shall ask you, Why do ye loose [him]? thus shall ye say to him, Because the Lord hath need of him.
| שני התלמידים הלכו אל הכפר ומצאו את העיר ממש כפי שאמר להם ישוע. | 32 |
And they that were sent, went and found even as he had said to them.
| כשהתירו את העיר בא אליהם בעליו ושאל בתימהון:”מדוע אתם מתירים את העיר שלי?“ | 33 |
And as they were loosing the colt, the owners of it said to them, Why loose ye the colt?
| ”האדון זקוק לו“, השיבו התלמידים בפשטות. | 34 |
And they said, The Lord hath need of him.
| הם הביאו את העיר אל ישוע, ריפדו את גבו במעיליהם וישוע רכב עליו. | 35 |
And they brought him to Jesus: and they cast their garments upon the colt, and they set Jesus upon him.
| אנשים רבים פרשו את מעיליהם וגלימותיהם על השביל לפניו. | 36 |
And as he went, they spread their clothes in the way.
| כשהתקרב ישוע לראש השביל היורד מהר הזיתים, החלה חבורת תלמידיו לשיר ולשבח את אלוהים בקולי קולות על כל הנסים והנפלאות שחולל ישוע. | 37 |
And when he had come nigh, even now at the descent of the mount of Olives, the whole multitude of the disciples began to rejoice and praise God with a loud voice, for all the mighty works that they had seen.
| ”ברוך הבא בשם ה׳!“צהל ההמון.”יחי המלך! שמחו השמים והארץ! שבח ותהילה לאלוהים במרומים!“ | 38 |
Saying, Blessed [be] the King that cometh in the name of the Lord: Peace in heaven, and glory in the highest.
| פרושים אחדים שהיו בקרב הקהל אמרו לישוע:”רבי, נזוף בתלמידיך על הדברים שהם אומרים!“ | 39 |
And some of the Pharisees from among the multitude said to him, Master, rebuke thy disciples.
| אך הוא השיב להם:”אם הם ישתקו האבנים האלה תזעקנה!“ | 40 |
And he answered and said to them, I tell you, that if these should hold their peace, the stones would immediately cry out.
| כאשר התקרב ישוע לירושלים, הביט בה בעצב ובכה עליה. | 41 |
And when he had come near, he beheld the city, and wept over it,
| ”הלוואי שידעת גם את כיצד לעשות שלום! אולם הדבר נסתר ממך“, אמר ישוע בצער ובדמעות. | 42 |
Saying, If thou hadst known, even thou, at least in this thy day, the things [which belong] to thy peace! but now they are hid from thy eyes.
| ”יבוא היום שאויביך יקימו סוללות חול סביב חומותיך, יקיפו אותך ויצורו עליך מכל עבר. | 43 |
For the days shall come upon thee, that thy enemies shall cast a trench about thee, and encompass thee, and keep thee in on every side,
| אויביך יהרסו כליל אותך ואת בניך; הם לא ישאירו אבן אחת במקומה, משום שדחית את הישועה שהציע לך ה׳.“ | 44 |
And shall lay thee even with the ground, and thy children within thee: and they shall not leave in thee one stone upon another: because thou knewest not the time of thy visitation.
| לאחר מכן הוא נכנס אל בית־המקדש והחל לגרש משם את הסוחרים ואת הקונים. | 45 |
And he went into the temple, and began to cast out them that sold in it, and them that bought,
| ”בכתבי־הקודש כתוב:’ביתי בית־תפלה‘, “קרא ישוע,”אבל אתם הפכתם אותו למאורת גנבים!“ | 46 |
Saying to them, It is written, My house is the house of prayer, but ye have made it a den of thieves.
| ישוע לימד יום־יום בבית־המקדש. הסופרים, ראשי הכוהנים והזקנים חיפשו דרך להיפטר ממנו, | 47 |
And he taught daily in the temple. But the chief priests, and the scribes, and the chief of the people sought to destroy him,
| אך הם לא ידעו מה לעשות, מפני שכל העם אהב אותו והקשיב לדבריו בתשומת לב מרובה. | 48 |
And could not find what they might do: for all the people were very attentive to hear him.
